עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (כ"ג ט"ז): סיפר לי ידידי הטוב ר' משה הררי : רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל נפגש עם רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה זצ"ל
באירוע
תורני, וביקש ממנו שיאמר פלפול בדברי תורה. הרבי מאוסטרובצה שהיה ידוע
בענוותנותו, לא חש בנוח לעשות זאת בפומבי ולא נענה לבקשתו של רבי חיים
עוזר. לאחר הפצרות מצידו של רבי חיים
עוזר,
ניאות לומר חידוש שריתק את השומעים.רבי חיים עוזר שהתפעל מן החידוש, קרא
בקול :"הרי כבוד תורתו הוא גברא רבא אמיתי". ענה לו הרבי: "על זה בלבד עוד
לו די להיקרא גברא רבא"."אם לא בזה
– אז
במה ?" הקשה רבי חיים עוזר.השיב לו הרבי: "בזה שמקילים צער מיהודי, בכך
ראויים לתואר גברא רבא". הראיה לכך, אמר, היא מהגמרא במסכת מכות (כ"ב:)
האומרת: "כמה טיפשאי שאר אינשי
דקיימי
מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבא" (כמה טיפשים הם האנשים הקמים מפני
ספר תורה, ואינם קמים בפני ת"ח).מה הסיבה לכך ? מסבירה הגמרא שבתורה
כתוב לגבי עונש מלקות
"ארבעים
יכנו לא יוסיף", ואילו חכמים באו והורידו את מספר המלקות לשלושים ותשע,
ובשל דרשה זו זכו חכמים שהגמרא תכנה אותם "גברא רבא", בשל הכח שיש להם
להפחית מכה אחת הכתובה בתורה.
מסיבה
זו צריך לקום מפניהם כפי שקמים מפני ספר תורה. אלא, שעל דרשה זו של הגמרא
אפשר לתמוה. שכן, הרי אותו לימוד אפשר ללמוד גם מספירת העומר. שהרי בתורה
כתוב "תספרו חמישים יום",
וחכמים
העמידו את ימי הספירה על ארבעים ותשעה ימים בלבד , אם כן, מדוע הביאה
הגמרא את הראיה דווקא ממלקות ? אלא ההסבר הוא שבספירת העומר, אם מורידים
יום אחד, זה אמנם שינוי, אולם
במלקות,
כשמורידים מכה אחת, מקילים על יהודי, מקילים את סבלו. ולכן, כשרוצים
להסביר את המשמעות של "גברא רבא" מביאים ראיה דווקא ממלקות. מכאן יש
להסיק, שכדי להיקרא "גברא רבא", אמר
ה"אוסרובצער", צריך קודם להקל בצערו של יהודי !!! שבת שלום ומבורך ביותר. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.