מפי *כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א* מתוך הסידור החדש לימי החול *אמרי פי* לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל
א. עניין שכר שכיר לפני תפילת מנחה.
"שכר
שכיר" עיין בזוהר פרשת כי תצא [(רע"ח ע"א]), - וביאר הרמ"ק שם וז"ל,
העניין כי היסוד הוא "שכיר" לנו לזון ולפרנס אותנו בשפעו, ותשלום "שכרו"
הוא סוד התעוררות העולה על ידי תפילת ישראל לייחד את המלכות עמו. ונודע כי
סוד ההתעוררות הוא בסוד ההיכלות עולם המט"ט, שבימי החול היחוד נעשה מצדו
כמו שמבואר בתיקונים דזיווגא דחול על יד מט"ט, נמצא כי "שכר שכיר" הוא מט"ט
עצמו, והוא עצמו שליח מן היסוד לקבל תפלות ישראל להעלותם אליו.
ב.
וכתב האריז"ל בטעמי המצוות (פרשת קדושים) וז"ל, "בעניין שכר שכיר, היה
מורי זללה"ה נזהר לדבר גוזמא, והיה מתעכב לפעמים מלהתפלל מנחה עד ששילם.
ולפעמים מעכב ומאחר תפילת מנחה עד שקיעת החמה, שלא היה בידו מעות מזומנים
לפריעת שכר, והיה משלח ומבקש דמעות מכאן ומכאן עד ששילם שכר שכיר, ואחר כך
היה מתפלל מנחה. ואומר איך אתפלל לה' יתברך ובא מצוה גדולה כזו ולא
אקיימנה, ואיך אשא פני להתפלל עכ"ל. ואף שכשאין לו מעות אינו עובר משום בל
תלין (כמבואר בשו"ע חו"מ, ס' שלט, ס"י), מ"מ סובר האריז"ל דמידת חסידות הוא
היא ללוות ולפרוע בזמנו, וכמ"ש בפתחי תשובה (חו"מ סימן של"ט, ס"ק ח').
ג.
וכתב בשער הפסוקים (בפרשת תצא, סימן כד) וז"ל, סגולת מצוות קיום נתינת שכר
שכיר ביומו, הוא היא שנותנים לו תוספת שבת ונפש יתירה באותו יום שבת של
אותה השבוע אשר בה קיים מצוה זו. והיא מדה כנגד מידה, כי כנגד "ואליו הוא
נושא את נפשו" והשלימה לו, כמו כן נותנים לו נפש יתירה בשבת ההיא - וע"ע
בטעמי המצוות פרשת קדושים.
--- *לימוד שתי משניות יומי* ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
*סוכה, פרק ב' משנה ו':*
רַבִּי
אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכוֹל
בַּסֻּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
אֵין לַדָּבָר קִצְבָה, חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג
בִּלְבָד. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי שֶׁלֹּא אָכַל לֵילֵי יוֹם
טוֹב הָרִאשׁוֹן, יַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. וַחֲכָמִים
אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין, עַל זֶה נֶאֱמַר מְעֻוָּת לֹא
יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:
*סוכה, פרק ב' משנה ז':*
מִי
שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת,
בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ לָהֶן
בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, מַעֲשֶׂה, שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵית שַׁמַּאי
וְזִקְנֵי בֵית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִי,
וּמְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ
בְתוֹךְ הַבַּיִת. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי, מִשָּׁם רְאָיָה, אַף הֵם
אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג, לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה
מִיָּמֶיךְ:
*זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.