קראתי
ב"אוצר פלאות התורה" : במסכת סוטה דף יב עמוד ב' דרשו על הפסוק "ותרד בת
פרעה לרחץ על היאר": אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מלמד שירדה
לרחוץ מגלולי אביה", ופירש רש"י דיבור המתחיל לרחוץ: "לטבול לשם גרות". ויש
להתבונן על מהות הגירות של בת פרעה ומה עניינה, והלא עדיין לא ניתנו תורה
ומצוות, ואם כן לשם מה התגיירה. ועל אף שהאבות הקדושים זכו לקיים התורה גם
לפני נתינתה, כמבואר בחז"ל [ מסכת יומא דף כח עמוד ב'] , מכל מקום הרי
בספרים הקדושים ביארו העניין שזככו את רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם העולים
תרי"ג, ועל ידי כך נדבק שכלם באור התורה, שיש בה רמ"ח עשין כנגד רמ"ח אברים
רוחניים שבאדם, ושס"ה לאוין כנגד שס"ה גידים רוחניים שבאדם. ועל ידי זה
השיגו התורה עוד לפני נתינתה. אבל, בת פרעה בוודאי לא הייתה במדרגה כזו של
הזדככות החומר כאבות הקדושים, ואם כן איזו
משמעות
הייתה לגרותה? ואין לפרש ש'לשם גירות' פירושו רק שפירשה עצמה מעבודה זרה
ומגילולי בית אביה, שהרי בן נח מצווה רק על עבודה זרה [וראה סנהדרין דף נו
עמוד א' ] ואם כן, הייתה יכולה לישאר נכרית ולקיים שבע מצוות בני נח, ולא
הייתה צריכה 'להתגייר' בשביל זה. כמו כן יש להקשות על כל הגרים שעשו אברהם
ושרה ,כדכתיב בראשית [י"ב פסוק ה'] "ואת הנפש אשר עשו בחרן ", ופירש רש"י
"שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים, ומעלה
עליהם הכתוב כאילו עשאום". וגם שם צריך להבין מה מהות הגירות שלהם? וראיתי
בתוספות מסכת כריתות [ דף ט עמוד א' ד"ה דכתיב] שכתבו וזה לשונם: "אותן
שהיו נימולים בימי אברהם וכו' מלו ליכנס בברית המקום וליבדל משאר אומות".
הרי מבואר מהתוספות, שאף לפני מתן תורה היה שייך גירות בכדי "ליכנס בברית
המקום וליבדל משאר אומות". ולפי זה
הכי נמי חלה הגירות של בת פרעה לעניין שנכנסה בברית המקום ונבדלה משאר אומות.
שבת שלום ומבורך בכל מילי דמיטב ותפילת רב על ראשכם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.