*דבר תורה אשר קידש כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א ליומא דהילולא התנא רבי מאיר בעל הנס*(יג' אייר תשע"ג)

נהוג בכל קהילות ישראל בכל צרה שלא תהיה, לקרוא בשמו של רבי מאיר בעל הנס ולקחת סכום של כסף ולומר *"שמן למאור לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס"*. כוחו של רבי מאיר בעל הנס שריר וקיים, וחזק בכל עת ובכל זמן.

מנהג זה החל מהמעשה המובא בגמרא. אשתו של רבי מאיר, ברוריה, אשר הייתה צדקת גדולה. רומאים לקחו את אחותה לבית האסורים, ורצו לשים אותה במקום טמא. הלך רבי מאיר לשומר בית הסוהר,
ואמר לו קח סכום מרובה של כסף, ותתן לי את אחות אשתי. 

פחד השומר ואמר אם יתפסו אותי, יוציאו אותי להריגה. אמר לו רבי מאיר הנה כלבי בית הסוהר שמחכים לטבח, עומדים
ומשוועים למאכל, לך לידם. ואם ינסו להזיק לך, תצעק *"אלהא דרבי מאיר ענני"* וכך עשה.

והנה פלא, הכלבים כששמעו *"אלהא דרבי מאיר"* פחדו להתקרב.
מיד לקח הכסף, ושיחרר את בת משפחת רבי מאיר בעל הנס.
עברו ימים, נודע לרומאים אשר עשה שומר בית הסוהר, וגזרו אחת
דתו להמיתו. בשעת הוצאתו להורג,
רגע לפני שערפו את ראשו צעק *"אלהא דרבי מאיר ענני"* וידו של המוציא להורג יבשה.  בגמרא מובא המשך המעשה, ומאותו יום כל צרה אשר יש בעם
ישראל, צועקים בשמו של רבי מאיר בעל הנס.

יש מסורת ישנה שרבי מאיר נקבר בעמידה, וידיו נשואות כלפי שמים, מתפלל ומבקש רחמים בכל עת על עם ישראל.

זמן פטירתו של רבי מאיר מחלוקת הוא, אך קידשו את היום הזה
שיהיה זמן הילולת רבי מאיר. 

מובא שחכמי טבריה כעסו  מדוע
כולם הולכים בל"ג בעומר להילולת רשב"י, ותורמים שם מכספם לחכמי מירון, ולחכמי טבריה לאתורמים. עמדו כמה ימים לפני ל"ג בעומר, וקידשו את יום זה ליום הילולא לכבוד רבי מאיר בעל הנס. וידוע,  כל דבר שנגזר בבית דין של מטה מקדשים אותו בבית דין שלמעלה.

הרבה ניסים ונפלאות נקשרו בכוחו של רבי מאיר בעל הנס, וטוב וסגולה בכל בית שתהיה קופת צדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, ובכל יום רביעי יתן כל סכום לצדקה לקנות
בשר לעניים לשבת קודש.

וביום קדוש זה, הוא גם פסח שני לאנשים אשר לא היו טהורים בפסח ראשון, לעשות הקרבן פסח. ביום זה יש כח של פסח שהוא גאולה וחרות הנפש והגוף, וכן יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס אשר מעלתו רמה, וסגולותיו רבו.

יהי רצון שהקב"ה ישלח ישועה ורפואה וגאולה לכל כלל עם ישראל, ונזכה להיוושע בכל הישועות.