כשאמרתם שאתם נגד חוק הגיוס, לא הסכמתי אבל הבנתי.
כשצעקתם שיאיר לפיד שונא חרדים, לא הסכמתי אבל הבנתי.
כששאגתם שגזירת הגיוס היא גזירת שמד, לא הסכמתי אבל הבנתי.
כשזעקתם שמדינת היהודים הולכת לכלוא עשרות אלפי בחורים, לא הסכמתי אבל הבנתי.
כשהסברתם שהחוק רק פוגע באחוז המתגייסים,
לא הסכמתי אבל הבנתי.
לא הסכמתי אבל הבנתי.
אבל כשראיתם איך החיילים החרדים מושמצים ונרדפים,
כשראיתם איך מודעות רחוב ופשקווילים מכסים את אזורי החרדים בארץ, עם תמונות של חייל חרדי בדמות חזיר,
כשראיתם איך שקוראים לזרוק אותם מבתי הכנסת לבזות אותם להשפיל אותם ושתקתם! לא התערבתם, לא מחיתם, לא יצאתם נגד, נדמתם פשוט נדמתם.
כאן כבר ממש לא הבנתי אבל עדיין שתקתי.
אבל כאשר אתם יוצאים נגד חוק שמבקש לטפל בהסתה נגד החיילים החרדים,
כשמבקשים סוף סוף לשים סוף לסיפור הרע הזה ואתם מתנגדים כאן כבר הבנתי.
הבנתי שמעולם לא חשבתם שיכלאו בחורים,
הבנתי שמעולם לא חשבתם שיאיר לפיד שונא חרדים,
הבנתי שמעולם לא היה אכפת לכם שמבזים משפילים רודפים ומנדים את החיילים החרדים.
והבנתי שאנו החיילים החרדים צריכים לחשוב פעמיים לפני שבפעם הבאה אנו מצביעים.
בכבוד רב,
אלחנן הלפגוט.
אלחנן הלפגוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.