מרדכי לא השתתף בסעודת אחשורוש ואעפ"כ הצליח להיות "יושב בשער המלך",
ואילו אלו שהשתתפו בסעודה ונהנו מפני היותו "סעודתו שלאותו רשע", גרמו צרה
על עם ישראל, עד שהוצרכו לבוא למרדכי ולחפש עצות איך לבטל הגזירה! אבל לא
אבדה תקוה – כי גם אלו שנהנו מהסעודה, סוכ"ס שינו הנהגתם וצמו ג' ימים
כבקשת אסתר למרדכי "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי וגו'"! אלא שהם למדו
זאת בדרך הקשה; עדיף "לקרוא את המגילה" לא "למפרע" ולמנוע מכתחילה הדרך
הקשה, עי"ז שמבטיחים שלא תהי' נתינת-מקום לסיבה שהביאה הגזירה – לדעת ש"אתה
בחרתנו מכל העמים וכו'", ולמרות הכל לא נהנים מסעודתו של אותו רשע, ועי"ז
ישנה הצלחה גם כפשוטה, כמסופר במגילה. כאשר הגוי רואה שאתה רודף אחריו הרי
אתה מאבד את חשיבותך בעיניו, ורק "ליהודים – "הכופר בעבודה זרה" – היתה
אורה ושמחה וששון ויקר", וכן תהי' לנו!
משיחת פורים ה'תשכ"ז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.