על סדר היום

הדבר הכי חשוב שהשגנו בנאום נתניהו שנושא אירן עלה על סדר היום העולמי
קשה לבא בטענות לציבור שלא יודע מפני שמסתירים ממנו את העובדות, מה מתבשל בשווייץ בין כמה מדינות לאירן לא רוצים שיידעו מפני שאם יידעו פרטים יקימו קול זעקה אוין סיכוי אפילו לנשיא ארצות הברית ברק חוסיין אובמה להעביר את זה, עוסקים בפשרות כאלו הבאות קודם כל על חשבון מדינות המזרח התיכון שיסבלו סבל רב, גם אם נכון שבהסכמים כאלו דוחים את הרעה בכמה שנים, אבל זו בא תבא, מפני שאין פתרון לבעיה עצמה למנוע מהאירנים יכולת של לייצר פצצת אטום. כאן הצרה הגדולה, וזו הסיבה מדוע נתניהו חזר על כך שוב ושוב שעדיף שלא יהיה הסכם

כשאין הסכם כל האופציות פתוחות
נתניהו חזר בנאומו ואמר כי עדיף בלי הסכם מאשר הסכם רע, מפני שזו נותנת להם לגיטימציה לעשות את מה שאנו לא רוצים בשום אופן שיוכלו לעשות. דחיה של כמה שנים אינה פותרת בעיה, מפני שהימים רצים, חמש שש שנים זה כלום במושגים של ימינו במיוחד בנושאים האלו. כשאין הסכם האופוציות פתוחות, ובטרם הם מייצרים את הפצצה מתקיפים אותם ומחסלים את מה שיש להם, שיקח להם עוד שנים עד שיבנו פצצה. ברגע שיש הסכם אמריקה לא תאפשר לפגוע בהם, וזו הסיבה מדוע שנתניהו חייב לזעוק מרה נגד הסכם, מפני שאובמה גורם בכך רעה לישראל שתסבול מן הענין יותר מכל מדינה אחרת

טוב שאובמה התנגד לנאום בזכותו הנושא עלה לסדר היום העולמי
כאן נעבור לצד הטפשי של הנשיא אובמה שהשיג את ההיפך ממה שביקש, הוא חשש מנאומו של אובמה לא רק בגלל הבחירות הקרובות, היתה לו סיבה הרבה ייותר חשובה והוא הנושא עצמו. במשך של שש שנים הוא עושה הכל שהנושא לא יהיה במרכז סדר היום העולמי מחשש שהוא ייאלץ לעשות צעדים שהוא רוצה בהם, הוא העדיף שקט, וחשש שנאומו של נתניהו יעורר את הענין. אבל כאן ראו איך שהוא נפל בפח של היועצים שלו שדחפו אותו שימנע את הנאום בכל מחיר, מבלי שלקחו בחשבון איך יתפתחו הדברים ואז הוא הפסיד לאורך ולרוחב, גם הופיע וגם הנושא עולה על סדר היום העולמי. אם אובמה לא היה עושה ענין מן הנאום של נתניהו, זה היה עובר בשקט, התקשורת לא היו מקדישים לנושא כל כך הרבה , לא היו עוסקים כמה שבועות בנושא כפי שאכן קרה, הוא היה בא נואם ותוך יום שוכחים. בשל התנגדותו של אובמה הנושא חם ונתניהו נאלץ לעשות עבודה הרבה יותר טובה ממה שהיה עושה לולא ההתנהגות של אובמה, שאז גם היה יכול להסכים עמו על מה שלא ידבר

אם אתמול נתניהו היה מתמודד לנשיאות ארצות הברית הוא היה מנצח
מי שראה את המעמד הזה, איך שהקונגרס היה נראה, את מחיאות הכפיים, איך שקיבלו אותו ואיך שיצא משם, איזו הערצה, התקשורת הכי שמאלנית נאלצה להודות כי מדובר בנואם גדול אדם שמסביר ענין טוב, חברי קונגרס וסנאטורים חזרו ואמרו כי מדובר במסביר הכי טוב שהיה לקונגרס אי פעם, ההערצה אליו היתה מעל ומעבר למה שחלמו וראו. ועד כדי כך, שכמעט לא היה מי שזכה  לכל כך הרבה מחיאות כפיים במקום הזה, אפילו אובמה הנשיא בעצמו כשהוא מגיע אחת לשנה למסור את נאומו השנתי, לא זוכה לכל כך הרבה הערצה כפי שנתניהו זכה משני צידי הבית

נתניהו הביא הרבה כבוד לעם ישראל
מציאות היא, שאתמול היה לישראל במה ובמי להתגאות, גם היריבים הכי גדולים הודו כי מדובר במנהיג במי שיודע מה זו ממלכתיות, הוא הביא הרבה כבוד למדינת ישראל, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. הוא גם עסק בנושא שכל עם ישראל מאוחד בו שאירן מהווה סכנה קיומית לעם ישראל, מה שמעניין היה לראות פרשנים אמריקאים ברשתות השונות מבקרים גדולים ציינו כי אי אפשר לקחת ממנו את מה שיש לו, ומבחינה זו טוב שהוא בא, הוא עשה בכך טובה גדולה לעם ישראל במיוחד כשהסביר לעולם מדוע אין לנו מנוס אלא להיאבק על נפשנו נגד ההסכם הרע שאובמה מבשל בשווייץ העלול לגרום שפצצת אטום תיפול על ישראל בעוד כמה שנים, ואם לא ימנעו זאת עתה יהיה מאוחר מדי