ברביעי של פ' ויקהל-פקודי, בו קוראין סיום פ' ויקהל והתחלת פ' פקודי, מודגש
החיבור בין הענין ד"ויקהל" – בו מודגשת המציאות דכלל ישראל כמציאות אחת,
"קהל" לשון יחיד, והענין ד"פקודי" – בו מודגשת מציאותו של כל פרט ויחיד
בפ"ע, כיון שהמנין ("פקודי") הוא באופן של כל אחד נמנה בתור אחד. והשלימות
שבכ"ז תהי' בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו – ליקוט האמיתי דכל בנ"י –
"ויקהל", ו"מנין העשירי" שיהי' לעת"ל – "פקודי", וחיבורם יחד וכו' ["ניט
וואַרטענדיק אויף המשך הימים פון יום חמישי ויום ששי ויום שביעי פון
"ויקהל-פקודי", און אפי' ניט וואַרטענדיק אויף די המשך הרגעים פון דער יום
רביעי פון פ' "ויקהל-פקודי", האָט מען שוין גלייך דער רגע פון גאולה
האמיתית והשלימה..."].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.