רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 12 בדצמבר 2014

שמירת העיניים שלומדים מיוסף הצדיק

פרשת השבוע מפי הגה"צ רבי אליעזר ברלנד

יוסף הצדיק היה קדוש, יוסף הצדיק שמר את העיניים, הוא לעולם הוא לא פתח את העיניים, ועי"ז הוא קידש את כל חלל העולם. הוא עבר כאלה ייסורים נוראים כאלה נסיונות... שנה אחת בבית פוטיפר, ועוד 12 שנה בבית הסוהר.
אומר המדרש שלשה פעמים ביום הייתה באה אשת פוטיפר להסית אותו לעבירה, לפתות אותו באין סוף פיתויים, שלושה פעמים ביום הייתה מחליפה בגדים, בוקר צהריים וערב. "ברזל באה נפשו" כל היום הייתה באה ודוקרת אותו בסיכות ומחטים במסרקות של ברזל! אמרה לו נעוור לך את העיניים! אני יוציא לך את העיניים! אמר לה "ה' פוקח עיוורים"  אני אלך עם עיניים סגורות וה' יפתח לי את העיניים! היא תקעה לו סיכות תחת הצוואר והוא מעולם לא פתח את העיניים, אמרה לו אני אכופף אותך! ישפיל אותך! אמר לה ה' "זוקף כפופים", אתה תהיה פה בבית הסוהר במאסר עולם! לא תצא מפה לעולם! אמר לה "ה' מתיר אסורים".
הקדושה של יוסף קידשה את כל העולם! שיוסף היה חי אפילו האדמה הייתה מקודשת! אומר המדרש האחים מכרו את יוסף"בעבור נעליים"  מה הפירוש בעבור נעליים? אף אחד לא מוכר אח בשביל נעליים? איפה שומעים דבר כזה שמוכרים אח בשביל נעליים? מה לא היה להם נעליים? אלא מסביר ה"פלח הרימון"בזמן יוסף הצדיק שהיה לו שמירת עיניים מוחלטת ובחיים הוא לא פתח את העיניים עי"ז הוא קידש את כל חלל העולם את כל ארץ ישראל, כל ארץ ישראל התקדשה בקדושת בית המקדש ולכן יכלו כולם ללכת בכל ארץ ישראל ללא נעליים, כמו שבבית המקדש הולכים בלי נעליים מחמת הקדושה, ככה גם בזמן יוסף יכלו ללכת בכל מקום בלי נעליים, הייתה כזאת קדושה שבכל הליכה והליכה, הם לא הרגישו דקירות מהקוצים, ולא דקירות מאבנים, כל עוד שהאמינו ביוסף האמינו בצדיק ולא חשבו למכור אותו אז לא דקר להם שום דבר, הקוצים היו קדושים הכל היה קדוש.

להמשך כנסו כאן:

 
האחים לא ידעו מי זה הצדיק שבזכותו הארץ מלאה קדושה, כל אחד חשב אולי זה הזכות שלו, הם לא האמינו שזה הזכות של יוסף, ברגע שמכרו את יוסף הכול הפסיק! פתאום לא הרגישו את קדושת הארץ, האדמה נהייתה כמו סתם אדמה, פתאום הרגישו שהכול דוקר, הכול כואב, ומיד היו צריכים "נעליים".
מביא הירושלמי בפאה שיוסף הוכיח את האחים שהם מסתכלים בבנות הארץ, אמר להם מה אתה מסתכלים? אמרו לו "לנו זה לא מזיק". אבל יוסף טען  שאפילו אם אדם קדוש וטהור וההסתכלות לא מזיקה לו אסור להסתכל! כי עצם הראיה היא מזיקה. מסביר ר' נתן שמהעיניים יוצאים כאלה אורות חזקים, כאלה אורות נפלאים, כל החיות של האדם עובר דרך העיניים, אדם מעביר את כל החיות שלו, את כל הנשמה שלו, את כל הנפש שלו הכול הוא מעביר לאלה שהוא מסתכל עליהם, כי עצם ההסתכלות, עצם הראיה עצמה מעבירה כוחות, מעבירה חיות, כי האדם מלא תורה מלא תפילה מלא אלוקות, כשמסתכלים על הקליפות, על הרשעים על הגויים אז מעבירים להם חיות וכח. וזה מה שהוכיח יוסף את האחים "נכון שלכם הראיה לא מזיקה, אתם שבטי י-ק קדושי עליון אבל בעצם ההסתכלות עצמה אתם מעבירים כוחות לסיטרא אחרא כוחות לטומאה ולכן אסור לכם להסתכל.
אומר הטור חלק א' "קל כנשר"  זה כנגד שמירת העיניים! שאת העיניים שלך תסגור במהירות כמו נשר כך מתחיל הטור! אדם פותח את העיניים הולך עם עיניים פתוחות, כל התורה שהוא לומד הולך לקליפות, לאויבים, לרשעים, הכל הולך אליהם, הוא מחייה אותם! הוא נותן להם את הכח! כי החיות שלהם זה ממך, החיות שלהם, הכח שלהם, זה בא ממה שלמדת! אם למדת 10 שעות ואמרת ששים ריבוא אותיות, ע"י שהסתכלת וראית דברים אסורים, אתה החיית את כל הקליפות! כל ששים ריבוא האותיות עברו אליהם! אם לא היית מסתכל עליהם לא היה להם שום כח וחיות.
אבל  אם אדם יצא לרחוב בשמירת עיניים בקדושה הוא יעלה את כל הניצוצות שנמצאים בקליפות! אדם סגר את העין הוא שרף את כל הקליפות! בכל קליפה יש ניצוץ קדוש, ברגע שאדם עבר ברחוב בשמירת עיניים הניצוץ השתחרר. מביא "היכל הברכה" מבריאת העולם מונחים ניצוצות קדושים ברחובות ובשווקים ומחכים למי שיעלה אותם, למי שיתקן אותם, למי שיגאל אותם, ורק עם עיניים סגורות אפשר להעלותם. הניצוץ האלוקי נמצא בכל מקום, אבל לא רואים אותו, הוא נסתר! כי בהסתכלות אסורה רואים רק את הקליפה ועל ידי זה שמסתכלים בוראים עוד קליפה ועוד קליפה. אל תסתכל!! אם אתה מסתכל נערמים עוד קליפות ועוד קליפות! הניצוץ הקדוש שבתוך הקליפה הוא נמצא בבית הסוהר! וצועק אליך "אל תסתכל!, אחי רחם עלי! אל תסתכל עלי שחרר אותי! שאתה מסתכל על האשה אתה קובר אותי! אתה קושר אותי עם עוד כבלים" והניצוץ מתחנן לבן אדם "אחי רחם עלי, שחרר אותי מבית הסוהר, אם לא תסתכל אתה תביא את הגאולה, עד עכשיו אף אחד לא גאל אותי ולא תיקן אותי, רחם עליי תוציא אותי מהמאסר, אל תסתכל ! בפעם אחת שאתה לא מסתכל אתה מפיל את האין סוף חומות ואת האין סוף קליפות שסובבים אותי".
 צריך לדעת אם מלאך יעבור ברחוב הוא לא יעשה שום תיקון! הוא לא יעלה שום ניצוץ! מכיוון שאין לו את היצר הרע להסתכל, אין לו את היצר הרע לטומאה, אבל בני אדם שהם בשר ודם צריכים מסירות נפש אדירה לשמור את העיניים, ברגע שהולכים בשווקים וברחובות יש להם ניסיונות נוראים, וע"י ששומרים את העיניים מעלים ומתקנים את כל הניצוצות שנמצאים שם.

בחנוכה יורדת משמים אש של מסירות נפש
בחנוכה פורצת אש פורצת אש להבה אש להבה שאי אפשר לעצור אותה זה אש להבה שיורדת מן השמים ע"י נרות החנוכה, הרבי מביא בתורה רמ"ט "פתאום אדם לובשת אותו רוח גבורה" ואז הוא יכול לעשות מעשה גבורה כי "עיקר הגבורה היא בלב", מי שליבו חזק הוא לא מפחד משום אדם בעולם, אין שום פחד אין ערבים אין כלום שום דבר לא קיים יש לו רק "אין עוד מלבדו" רק את ה' ! ואת הרוח הזאת אפשר לקבל בחנוכה כמו שזכתה חנה "חנוכה" זה חנה-כו' חנה-הויה, חנה לה', "ותתפלל חנה על ה'" היא רק רואה את ה'! היא רק דבקה בה'! לכן כל החנוכה נמשך מחנה. מסביר רבי נתן בחושן משפט  כל החנוכה זה מהאורות של חנה מהנשמה של חנה, חנה לא עוזבת את התפילות שלה, את האמונה שלה, את האמונה היא לא עוזבת בשום אופן בעולם! כבר מגיל 10 היא התחילה להתפלל שתזכה לבן צדיק ובגיל 130 נפקדה, 120 שנה היא רק התפללה לה' והצליחה להוריד את נשמת שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, שמואל משח את שאול ודוד, והעיקר זה דוד שזה משיח כמו שכתוב "ערכתי נר למשיחי" , שזה האור של חנוכה.
שאדם מחליט למסור את עצמו לה' יתברך, הוא מקבל רוח של עוז וגבורה אז הוא יכול ע"י הרוח הזאת לעשות מלחמות אדירות ולנצח את כל הרשעים, את כל המתיוונים, ולהביא את הגאולה כמו שזכתה חנה ע"י האור של חנוכה הורידה את נשמת משיח. "חנוכה" חנה-כו', חנה מסרה את הנפש בשביל ה' יתברך היא עשתה הכול רק בשביל ה', ביקשה בן רק בשביל ה'. והיום למסור את הנפש זה פשוט לשבת וללמוד! היום למסור את הנפש זה לא לעשות מלחמה עם אף אחד, היום למסור את הנפש זה פשוט לשבת וללמוד ולהכניס את הראש בתורה הקדושה, בגמרא הקדושה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.