כדי שיוכל להגיע אדם
למצב בו יהיה בשמחה במצות צריך לעמול על כך ועבודה [נכבדה] היא כדאיתא ברמב"ם
וז"ל:
השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה
ובאהבת האל שצוה בהן - עבודה גדולה היא.[רמב"ם
הלכות לולב פרק ח' הל' ט"ו]
וענין עבודה זו -"עבודת
השמחה במצות" אמר מרן מרומז בפסוק בתורה המדבר על השמחה -
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיךבשמחה ובטוב
לבב וגו'" ["מרומז" פי' - לא רק שאופן עשיית המצוות יהיה בשמחה
כהפשט הפשוט, אלא ה"עבדת" הכתוב בפסוק מרמז שצריך עבודה בפני
עצמה להגיע לכך - מבואר בדברי "רבינו בחיי" לקמן]. ועל דברי רבינו בעל
אילת השחרהנוגעים לעבודת המחשבה המביאה לשמחה זו נסוב חיבור זה.
ולאברך שניגש למרן עם ספר משנה תורה
להרמב"ם פתוח בהלכות לולב הנזכרים לעיל בזמן קבלת קהל [זמן המיועד שאנשים
יבואו להתייעץ על בעיותיהם ועל שאלותיהם בחיי היום יום, ושאלה לימודית עיונית באה
על חשבון אותם האנשים], ושאל על כוונת הרמב"ם שהשמחה "עבודה
גדולה היא", אמר לו רבינו - "וכי ניתן לחשוב אחרת - דבר פשוט הוא שזו
עבודה גדולה", וכששמע זאת אותו אברך חָשַׁק לדעת מה סוד עבודה זו, וכאומר -"למדני
את תורת השמחה על רגל אחת". ענה לו מרן גדולה ונכבדת עבודה זו, ודבר
מופקע מהמציאות הוא להגיע אליה ברגע אחד.
וכאן כאמור מובאים עד
כמה שהשיגה ידינו ודעתנו קצת מהדברים שאמר רבינו על עבודה נכבדתוחשובה זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.