הוראה ממ"ש אדה"ז לאדמו"ר האמצעי שגם בשעה ששקועים בלימוד
התורה בעמקות וכו', צריכים "לשמוע" את קול בכיו של ילד קטן גם אם בוכה תוך
שינה, ולהפסיק את הלימוד וכו': גם כאשר האדם הוא במעמד ומצב שאינו יודע
מהנעשה מסביבו, מצד יראה תתאה או יראה עילאה וכו', נדרש ממנו לשמוע את "קול
ילד בוכה", אפי' אם זה ילד "קטן" ברוחניות, ולהרגיעו, בידעו שהולך להתעסק
עם "חלק אלוקה ממעל ממש"! שנמצא בגלות בגופו ונפשו של יהודי זה. וזוהי
ההנהגה שקבע הנשיא הראשון של חסידות חב"ד – שגם גדול בישראליפסיק מתורתו
ותפלתו בשביל ילד קטן הבוכה. ודוקא בכך נראה וניכר תכונתו של נשיא בישראל.
וזהו גם מה שתבע, תובע ויתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר מכאו"א: ככל שהאדם הוא גדול
בעיני עצמו... עליו לתת כל יום ויום מגופו מממונו ומנשמתו לעזור ל"ילד קטן"
או "ילד גדול" ברוחניות!
משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.