קורא לסיים את הסכסוך ב'שומרי אמונים' בכבוד

מאת איש שומרי אמונים

הכתבה שפרסמת באתר, בענין פרשת האדמו''ר משומרי אמונים אשדוד ובנו הבכור, עוררה בי רגשות מעורבים. מצד אחד צר לי מאוד על פרסום הסכסוך, מה שלא מוסיף כבוד לאף אחד, ובודאי לא לאדמו''ר מאשדוד. מאידך, הבעייה שהעלית היא בעייה אמיתית וכואבת, שאי אפשר בשום אופן להתעלם ממנה. האמת היא כי לא ידעתי עד היכן הדברים מגיעים, הייתי בטוח שהאדמו''ר הגיעעם בנו לאיזשהו הסכם בענייני ממונות לפחות. עתה עם פרסום הענין, החלו יותר ויותר פרטים לזלוג החוצה, והתמונה היא באמת מאוד לא נעימה בלשון המעטה. גם מהתגובות הבלתי ענייניות שהתקבלו לכתבה, אפשר להבחין בכך. התגובות עוסקות בעיקר בעקיצות כלפי החשוד בעמידה מאחורי פרסום הדברים, ולא בהכחשת הדברים עצמם.

באמת אמרו, אין כאן כל מקום להכחשה, הדברים גלויים וידועים לכל, היה כאן אברך שהשקיע את כל כוחו ומרצו למען הציל את כבוד אביו, וניתן לומר שהוא אף הצליח בכך. מי שעוד לא הספיק לשכוח את ההיסטוריה הלא רחוקה כל כך, זוכר בודאי את מצבו של האדמו''ר מאשדוד שהיה בהחלט ''על הקרשים''. מי שהציל את המצב היה הבן שלו.יתכן שבאשדוד יש מי שרוצה לשכוח את הימים ההם, אבל רבים זוכרים את התושיה שגילה ר' מרדכי בימים הקשים, כאשר פעל במרץ להקים לאביו באשדוד מרכז חסידי חי ונושם, ובאותו זמן היה עליו ''להרגיע'' את אביו שדומה היה באותם ימים לחיה פצועה, ''לשמור'' עליו שלא יעשה שטויות, לעמוד לימינו ולתמוך בו לכל אורך הדרך, לעמוד על המשמר שהיחסים המורכביםעם האחים מבני ברק וירושלים לא יגיעו לידי פיצוץ, ואחרי הכל להמשיך בקלחת העשיה ולשדר "עסקים כרגיל".

כן כן, חדי העין יכלו להבחין היטב, כי האחריות לכל מה שקורה בשומרי אמונים אשדוד, תלויה על כתפי ר' מרדכי. הוא היה זה שהניע את הקטר מבפנים, והוא היה גם זה שספג את חיצי הביקורת מבחוץ [וגם מבפנים, וד''ל]. אינני ''חסיד שרוף'' של ר' מרדכי, יתכן כי גם הוא עשה טעויות פה ושם, אבל ברור לכולם כי טובת הקהילה המתפתחת היא שעמדה לנגד עיניו, וכל מה שעשה לא היה אלא לטובת הענין. בגדול ניתן לומר כי חצר שומרי אמונים אשדוד חייבת לו את חייה.

מי שדוקא רוצה לשכוח את כל זה, בבקשה, יערב לו ויבושם לו, כך הוא דרכו של עולם, בן אדם נוטה מטבעו לשכוח את הטובות שגמלוהו חבריו. אבל כאשר אתה מתעלם מאברך שהשקיע מאות אלפי שקלים למענך, זה מקומם. כשאתה שוכח מי הוא זה שמימן את כל הפרוייקט שאתה נהנה ממנו תדירות, זה מעצבן. כשאתה בוחר להפנות לו עורף ולהסתכסך איתו, זה מכאיב. כשהוא טובע בים החובות שלך, ואתה מתמוגג ואומר שלום עליך נפשי, זה כבר פשע מחריד.

אני בכוונה משתמט מלנקוב בשמות האחראים לפשע, שכן זה לא מה שמשנה עכשיו, מה יתן ומה יוסיף לנו אם נאשים את פלוני או אלמוני בכך שר' מרדכי עזב אותנו וחזר לארה''ב, מה שהיה היה, את החלב שנשפך לא נוכל להחזיר לכד, ואת התוצאות כבר אכלנו בגדול.  אבל אחרי הכל כשאנחנו יודעים שהוא לקח איתו את כל החובות שלנו על שכמו אסור לנו לשתוק. עלינו לעשות כל מה שבידינו למנוע את העוול המתמשך.

ידוע לי גם על המכתב שכתב ר' מרדכי לחסידים, המכתב לא נשלח, כאשר הבטיחו לו כי הנה הנה מחזירים לו את כל כספו. לבסוף שלחו לו כמה אלפי דולרים, וחסל. בואו נתנהג כמו בני אדם, אל ננסה להתכחש לעובדות או לסלף אותן, כולנו יודעים מה באמת היה פה [אני יודע גם על עותק מיומנו של ר' מרדכי בו מתוארת כל הפרשה הכואבת לפרטי פרטיה, לרבות פרשיות פיקנטיות נוספות שהיו בחצר אביו]. הבה נסיים את הפרשה הזאת בכבוד, ובא לציון גואל.