רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 25 ביולי 2014

דיבורי אמונה והתחזקות - פרשת מסעי

מפי כ"ק מרן האדמו"ר הצדיק מיבניאל שליט"א:

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, כתיב בפרשת השבוע (במדבר ל"ה), והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם, והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן המשחה, ופירש"י, עד מות הכהן הגדול, שהוא בא להשרות שכינה בישראל, ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל, ומקצר ימי חייהם, אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול, דבר אחר, לפי שהיה לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו, עיין שם, ויש להבין, שלכאורה שני טעמים אלו של רש"י סותרים אהדדי, כי לטעם הראשון הוא עונש לרוצח, שלא יהיה מותר לגור בעיר מושבו, כל זמן שכהן גדול חי, כי מעשיו הם בהיפוך של מעשי כהן גדול, כי כהן גדול משרה שכינה בעולם ומאריך ימי ישראל, והרוצח מגרש שכינה מן העולם וגורם קיצור ימים, ולכן אסור לו לשבת במקום מגורו כל זמן שכהן גדול חי, להוכיחו על גריעות מעשיו, שיידע את אשר פגם ויחזור בתשובה, אבל לטעם השני של רש"י הוא כמו עונש לכהן גדול, על שלא התפלל שלא יארע תקלה זו לישראל בימיו, כי כל הדור תלוי בראשי הדור, ומפני זה אמרו חכמינו הקדושים (מכות י"א.) שהיו אמותיהן של כהנים מספקות בגדים מים ומזון לרוצח שלא יתפלל על בניהם שימותו, והגמרא שואלת, הרי קללת חנם לא תבא, ומה איפכת לנו מתפילותיו של הרוצח, ואומרת הגמרא, שאינו קללת חנם, כי היה לכהן גדול להתפלל על דורו ולא ביקש, עיין שם, נמצא שהוא כמו עונש לכהן גדול, שהרוצח צריך לשבת בערי מקלט, עד מות הכהן גדול, מחמת שאירע תקלה זאת בימיו,

להמשך כנסו כאן:

ולכאורה צריך ביאור היטיב איך שני טעמים אלו עולים ביחד, ואיזה לימוד לעובדא ולמעשה יוצא מכל זה.ויש להבין את הענין, על פי דברי המשנה (אבות א') הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, כי הנה אהרן הכהן, שהיה כהן גדול הראשון, היה עמוד השלום, ומסר נפשו כל ימיו להרבות שלום בעולם, בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו, כי שמו של הקדוש ברוך הוא שלום (שבת י:), ואהרן עסק להשכין שמו של הקדוש ברוך הוא אצל כל אחד ואחד, ולכן עשה ביניהם שלום, וכדאיתא באבות דרבי נתן (פרק י"ב) שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם, אמר לו בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר אוי לי היאך אשא את עיני ואראה את חברי בושתי הימנו, שאני הוא שסרחתי עליו, הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו, והלך אהרן ויושב אצל האחר ואמר לו, בני ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו ואומר אוי לי היאך אשא את עיניו ואראה את חברי בושתי הימנו, שאני הוא שסרחתי עליו, הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו, וכשנפגשו זה בזה גפפו ונשקו זה לזה, עיין שם, והיו אלפים ילדים בישראל שנקראו בשם אהרן, כי עשה שלום בין איש לאשתו ונולדו ילדים רבים ונקראו על שמו (אבות דרבי נתן שם), ואהב מאד את הבריות ורבים השיב מעוון וקירב כולם אל התורה, כיצד, כשהיה אהרן מהלך בדרך, פגע בו באדם רשע ונתן לו שלום, למחר ביקש אותו האיש לעבור עבירה, אמר, אוי לי היאך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום, נמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה (שם), כי זה סימן שאדם אוהב את הבריות באמת, ושהוא איש שלום, כשמקרב אותם אל הקדוש ברוך הוא ואל התורה הקדושה, ורוצה שיושכן שמו של הקדוש ברוך הוא אצל כל אחד ואחד, כי דייקא על ידי שלום, יכולים להסביר לכל אחד את האמת, ולקרב כולם אל הקדוש ברוך הוא לעבדו שכם אחד (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' כ"ז).והנה כל מי שהולך בדרכיו של אהרן הכהן, והוא אוהב שלום ורודף שלום, נקרא מ"תלמידיו" של אהרן, כי ממשיך את דרכו הקדוש בעולם, ומרבה אהבה ושלום בין הבריות, והכהנים שהם זרעו של אהרן ממש, היו עוסקים בזה ביותר, ולכן נבחרו לעסוק בעבודת בית המקדש, ששם מורידים השכינה בעולם, ומשכינים שמו של הקדוש ברוך הוא שהוא "שלום" בין הבריות, כי זהו עסק הכהנים בעבודת הקרבנות ובהקרבת הקטורת ובשאר העבודות, להרבות שלום בעולם, ולהוריד את השכינה לנשמות ישראל, עד שיהיה אהבה אחוה ושלום וריעות ביניהם, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות י"ב.) כל שבת היה משמר היוצא מברך למשמר הנכנס, "מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות", כי מבית המקדש יצא שלום לכל העולם, ולכן עבודת הכהנים, וביותר עבודת הכהן גדול, היתה על מדת השלום, להרבות שלום בעולם, ולהשכין שמו של הקדוש ברוך הוא הנקרא שלום בכל העולם כולו.והנה חכמינו הקדושים אומרים (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כי בחיי הצדיק הרי הוא נמצא רק בעולם אחד, אבל אחר הסתלקותו הוא נמצא בשתי עולמות, למעלה ולמטה, וכן בשעת הסתלקות הצדיק ניתוסף הארה גדולה בעולם (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ס"ו), כי קדושתו מתפשט למטה בין תלמידיו וממשיכי דרכיו, ונחשב כאילו חי ממש, ומרגישים אז ביותר מה היה עבודתו כל ימי חייו, וכמו שכתוב אצל אהרן הכהן (במדבר כ') ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, ואמרו חכמינו הקדושים (מובא שם בפירש"י) האנשים והנשים, לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו, והרגישו זאת בעת הסתלקותו ביותר, ולכן בוודאי אפשר להיות מ"תלמידיו של אהרן" גם לאחר הסתלקותו, כי על ידי שאדם אוהב שלום ורודף שלום, ואוהב את הבריות ומקרבן לתורה, הרי הוא נחשב כאילו מקבל הלימוד מפי אהרן הכהן, וממשיך את דרכו הקודש בעולם, והוא נחשב כתלמידו ממש, והבן.ולפי זה מובן מאד למה מכה נפש בשגגה צריך לישב בערי מקלט עד מות הכהן הגדול, כי מחמת שהרג נפש בשוגג, הרי פגם במדת השלום, וגם גרם שירדוף אחריו גואל הדם, שהוא היפוך "רודף שלום ואוהב שלום", ולכן עיקר תיקונו לישב בערי המקלט שהם ערי הלויים משבט לוי, שכולל גם בני אהרן הכהנים, שמדתם מדת שלום, כדי לקנות בנפשו מדת השלום, וצריך לישב שם עד מות הכהן הגדול דייקא, שהוא מתלמידיו ויוצאי חלציו של אהרן הכהן, שמרבה שלום בעולם, ובמיתתו הרי ניתוסף הארה מיוחדת של שלום בעולם, שנעשה בשעת הסתלקות הצדיק, ואז יכול לחזור למקום מגורו, שהרי תיקן מה שפגם במדת השלום, וזהו דברי רש"י הקדוש, עד מות הכהן הגדול, שהוא בא להשרות שכינה בישראל, ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל, ומקצר את ימי החיים, אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול, כי הוא צריך להמתין עד הסתלקות הכהן גדול, שיתרבה מדת השלום בעולם, ורק אז יכול לחזור לעיר מולדתו.וזהו הפשט השני שמביא רש"י, לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו, כי בוודאי הכהן גדול היה מתפלל תמיד לטובת נשמות ישראל, וכל עבודתו במשכן ובבית המקדש היתה רק להשכין שלום אהבה וריעות בין נשמות ישראל, אבל אם לא פעל בחיים חיותו שיהיה שלום הנפלא בעולם, ושלא יארע תקלה לישראל, הרי גדולים צדיקים במיתתן, והתפילות שלו אחר כך בוודאי יפעלו לטובה, כי בשעת הסתלקותו נשלם הקדושה בשלימות, נמצא ששני הפשטים של רש"י עולין בקנה אחד, כי על ידי מות הכהן גדול, נתרבה שלום בעולם, וכן נשלם התפילה, ואז ההורג נפש בשגגה מקבל את תיקונו, ורשאי לחזור לעירו, והבן.וזהו דברי הגמרא (מכות י"א.), שעל כן אמותיהן של כהנים היו מביאים כסות ומחיה להרוצח, כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו, ואיכא דאמרי, כדי שיתפללו על בניהם שלא ימותו, עיין שם, כי בזה שהביאו אימותיהן של כהנים כסות ומזון להרוצח, בזה הראו את מדתו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, ואיך שכל עבודת הכהנים היא רק להרבות שלום בעולם, ולכן בוודאי ראוי להם להתפלל שיאריך הכהן גדול ימיו ושנותיו, כי דייקא על ידו יתרבה השלום בעולם, ואדרבה בזה יתלו החסרון בהם בעצמם, שבוודאי על ידי שפגמו במדת השלום, באו לידי רציחה בשוגג, ועכשיו שרואים הצדקה והחסד של הכהנים, יחזרו בתשובה ויזכו לשלום באמת.וזה ענין הילולא של אהרן הכהן בראש חודש מנחם אב דייקא, כי עיקר האבילות שמתאבלים בימים אלו של חודש מנחם אב, הוא מחמת שנאת חנם (יומא ט:), שפגמו מאד במדת השלום, ולא נהגו כבוד זה בזה, ועל ידי זה גרמו חורבן בית המקדש, אבל הקדוש ברוך הוא הקדים רפואה למכה, ובהסתלקות אהרן הכהן בראש חודש מנחם אב, הורד בעולם הארה מיוחדת של מדת שלום, ועל ידי זה נזכה לצאת סוף כל סוף מן הגלות המר הזה, וכמובא בספר המדות (אות שלום סי' ז') בנין ירושלים תלוי בשלום, כי גלותינו הוא כמו גלות הרוצח לערי מקלט, ובזכותו של אהרן כהן גדול נשוב לעיר קדשינו, ולכן דבר פלא, שמיתתו של אהרן הכהן מוזכר בתחילת פרשת מסעי, וכמו שכתוב (במדבר ל"ג פסוק ל"ח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש, ואחר כך כתיב פרשת רוצח בשגגה, שהרוצח ישב בערי מקלט עד מות "הכהן הגדול", כי דייקא בכוחו ובזכותו של אהרן הכהן הגדול, נזכה למדת השלום, ולבנין ירושלים ובית המקדש, והשם יתברך יזכינו להגיע למדת השלום באמת, ונזכה לראות בנחמת ציון ובנין ירושלים במהרה בימינו אמן ואמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.