רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 28 באפריל 2016

חזרתו לחיים של מרן הגאון רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה - הרב שך בעזרת השמואלים הארורים אויערבך דויטש ומרקוביץ קברו אותו ומרן הגראי"ל שטיינמן החזיר אותו לחיים

קורים כל כך הרבה דברים ששוחכים מפרטים כל כך חשובים, ביניהם פרט שהיה צריך להיות פרק לימוד אצל כל בן תורה כל מי שיושב באהלה של תורה לדעת מה קרה ואיך זה קרה, ואיך התהפך הגלגל על ראש ישיבת סלבודקה מרן הגאון רבי דב לנדו אחד מגדולי תלמידי החכמים של דורנו, מי שאמור היה להיות ממנהיגי הדור, ושלשה שמואלים רשעים ארורים עשו הכל להפילו עד כדי שהפילוהו למשכב ביקשו להמיתו ממש, ובעזרת השם יתברך הוא ניצל מציפורני אותם רשעים, ולא רק שניצל מהם, הוא חזר לחיים ובגדול

היה זה בתקופה הכי סוערת כאשר הרב שך ניהל מלחמה בחסידים, אין זה סוד שרוב ראשי הישיבות סברו נגד דעת הרב שך שיש להלחם בחסידים, דעתם היתה שיש גבול למלחמה הזו ועדיף להלחם פנימית מאשר חיצונית. גם אם הקימו מפלגה אין זה אומר שצריך לשבור את כל הכלים, והיה זה מרן הגאון רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה שכתב מכתב פנימי וסודי מיועד לשמואלים שיעבירו להרב שך שבו הוא מסביר בטוב טעם מדוע המשך המלחמה בבני ברק היא הרס הישיבות והרס התורה, צביון הישיבות והעולם הליטאי הפך להיות עסקני ותלמידים קוראי עיתונים ולא עוד מה שהיה לפני כן, הוא ביקש שיסבירו להרב שך מדוע אסור להרחיק כל כך

ובמקום שיענו לו, היו אלו שמואל אויערבך עם שמואל דויטש שקראו עליו למלחמה, הרב שך אף נשא דרשה נגדו, הוא זעק: 'אותו שאומרים עליו שהוא תלמיד חכם חושב שעדיף לוותר על הקניידלך, אנחנו לא מוותרים ניאבק ונילחם על הקניידלך', - אלו היו דבריו של הרב שך, וקראו עליו למלחמה עד כדי ירידה לחייו. שמו הוסר מכל מקום אפשרי ב'יתד נאמן' כבר לא ראו לא את שמו ולא תמונתו, ואף השמיטו את שמה של ישיבת סלבודקה, נלחמו בו כמו באוייב הכי גדול עד כדי שהוא חלה בלבו וחשבו כי ימות מרוב צער ועגמת נפש שאותם השמואלים הארורים עשו לו, לא איכפת להם היה בריאותו, העדיפו לראותו מת, רק מפני שגילה דעתו אחרת מדעתם

במשך של עשרים שנה הוא נמחק מזכר עולם התורה רוב רובם של בני הישיבות כלל לא ידעו מי הוא, עד אשר ההנהגה עברה לידיו של מרן הגראי"ל שטיינמן שחש חובה ואחד הדברים הראשונים שלו להחזיר את מרן הגאון רבי דוב לנדו להנהגה, הוא הזמינו להיות חבר מועצת גדולי התורה אבל הוא לא הסכים בשום אופן, ובכל זאת הגראי"ל עשה הכל בכל מקום שהוא רק יכל להזמינו ולהחזירו ל'פני' של עולם הישיבות ולתקן את העוול שעשו לו אותם השמואלים הארורים שירדו לחייו עד כדי רציחה ממש

כאשר רואים היום את העליה לרגל לביתו ואת תמונתו מתנוססת בכל מקום ציבורי ומכובד נעשה תיקון גדול לעוול הנוראי שעשו אותם הרשעים הארורים שמצצו את דמו ודם תלמידיו במשך שנים, והיום הגלגל התהפך ואותם רודפים נאלצים לראות את פריחתו של אחד מגדולי דורנו שנעשה לו עוול כל כך נוראי בשל דבר אחד ויחיד בלבד, שכתב מכתב אישי וסודי להסביר מדוע צריך לשמור על הישיבות שלא יהפכו לסניפי מפלגה וכי התלמידים לא יהפכו לסטונדטים קוראי עיתונים, ועל כולם לשמור על אותו צביון שהעסקנות היא חלק מן הישיבות החסידיות ולא של הליטאיות

היום רואים כמה הוא צדק, הוא לחם את מלחמתה של תורה של עולם הישיבות ועל זה רדפו אותו מי שהם טוענים כי הם אלו הדואגים לצביון הישיבות, אין שפלים ונבזים גדולים יותר מהם ממה שעשו לאחד מגדולי ראשי הישיבות של דורנו

הגר"ד לנדו הוא לא רק תלמיד חכם, הוא מגדולי החכמים בדורנו אדם בעל שכל ישר אוהבים להיוועץ בו, הוא אחד המתנות שניתנו לישיבות, לא כל ראש ישיבה בדורנו הוא בגדר ומושג של אותם מי שהיו פעם מן הגדולים האמיתיים, הגר"ד לנדו שייך לדור הקודם, וזו הסיבה מדוע אנשי הרב שך לא אהבוהו

היום אפשר לקבוע כי נעשה צדק לאותו עוול משווע שאחראים לו המחבלים ובמיוחד שלשת השמואלים הארורים שופכי הדמים

חיים שאולזון

היהדות החרדית מאבדת את ההנהגה - אין עוד אחד ויחיד שמסוגל ויכול ללכד את הציבור - העתיד בסכנה גדולה

יתכן וכי אני כבר בגדר של זועק על לשעבר אחרנו את המועד, ובכל זאת אני רוצה לקוות כי אולי עוד אפשר להציל, לכן אני מקדיש שורות אלו לאחת הבעיות הכי קשות שעימה מתמודדת היהדות החרדית, ויתכן כי זו יסוד היסודות של העתיד אשר לא נראה וורוד כלל

מי שילמד את הדורות האחרונים והקודמים להם ימצא כי תמיד היו מנהיגים שהציבור קיבל את מרותם, גם אם היו מי שנמנו על פלגים מסויימים היו כאלו שליכדו סביבם הרבה חלקים מן הציבור, לא רק את בני קהילתם, מאוחר יותר במיוחד במאה האחרונה הקימו את מועצת גדולי התורה שאמורה היתה למלאות את התפקיד שחששו מפניו, שלא ימצא עוד מנהיג כללי, זו אמורה היתה ללכד מה שיותר ציבורים וככה להנהיג את הציבור, אבל במשך העשורים האחרונים קרו כמה דברים חמורים, גדולי המנהיגים לא חינכו דור של מנהיגים, נתחיל בספרדים, הרב עובדיה יוסף מעולם לא חינך דור מנהיגים שימלאו את מקומו, אין עוד לספרדים מנהיג בשיעור קומתו אפילו לא עשירית ממנו

אצל הקנאים זה מאוד בולט. היה להם מנהיג את ר' יואל מסאטמאר ששלט על הקנאים מן הקצה אל הקצה, העדה החרדית ואפילו נטורי קרתא, אבל גם הוא לא חינך דור של מנהיגים, מי שיכל להנהיג הוא ירד לחייו. קחו את הרבי מקלויזנבורג שהתאים לתפקיד ההנהגה הוא עשה הכל להפילו ולהרוס אותו עד כדי שסילק אותו מווילימסבורג בבזיונות ממש, וכשהלך לעולמו הקנאים נשארו בלי מנהיג

כשעוברים לליטאים כאן חורבן ממש, מפני שההנהגה הקיימת היא לא צעירה שפירושו שבעוד מספר שנים אם לא קודם יתמודדו עם הנהגה, נוצר מצב של מלחמות כאלו שהשפילו את כולם כמעט בלי יוצא מן הכלל אין עוד אחד ויחיד שמסוגל ויכול להנהיג את הכלל כולו. גם אם יהיה מי שיתפוס את ההנהגה, הצד האחר יעשה הכל להשפילו עד עפר, ככה אצל השונאים וככה אצל המחבלים, אין גם כל בטחון שלא יהיו עוד פילוגים, יווצר מצב של הנהגה לקבוצות אבל לא יותר מזה, הנהגה כללית לא תהיה עוד

אצל החסידים המצב הרבה יותר חמור מפני שזה כבר שנים שיש מנהיגי קהילות ואין מנהיג כללי, הנסיון הכושל של החזרת 'מועצת גדולי התורה' לחיים לא הוכיח כי הצליח להקים הנהגה מתוכה, ההיפך, לועגים לרבניה והחלטותיה, לכל אחד הגדול שלו שפירושו כל רבי קובע לציבור שלו, הגיעו הדברים לידי כך ש'מועצת גדולי התורה' בהרבה מאוד נושאים אינה יכולה ומסוגלת להגיע לידי החלטה מפני שאין הסכמה, מספיק שכמה לא יסכימו והנושא זז הצידה אין החלטה

מכל החברים ב'מועצת גדולי התורה' אין דמות אחת ויחידה שהציבור נוהר אחריו וירצה לקבל מרות ממנו, בעבר כשאני עובר על רשימת השמות של מי שהיו אז מנהיגי הציבור, דוקא מי שהיו בלי ציבור הנהיגו ועמדו בראש מפני שהציבור העריך אותם וראה בהם מנהיגי אמת, היום לצערנו ובושתנו קבוצת יורשים שירשו מן האבא או הדוד את הכסא לא הוכיחו את עצמם בחכמה יתרה, ופרט להצגה המספקת תמונות לעיתונים הם לא נותנים לציבור כלום

עוד בעיה, יש היום כל כך הרבה חסידויות וקהילות שתשעים אחוז מהם כלל לא מיוצגים ב'מועצת' כך שאוטומטית אין עוד ערך למועצת כזו, בעבר זה היה אחרת, ומספרם של האדמורי"ם והקהילות היו עשירית. כל פילוג פנימי מקשה על המצב הזה, קחו למשל את ויזניץ, הכח שהיה לרבי ר' חיים מאיר כבר לא היה לר' משה'לע, והיום לר' ישראל ולר' מנדלי זה למחצה לשליש ולרביע, וככה במקומות אחרים היכן שהתפלגו

גם מי שעדיין לא התפלג אין זה אומר שזה לא יקרה בעתיד הלא רחוק, וגם מי שיש לו בן יחיד והבטיח לעצמו סיבוב נוסף אבל אחריו כבר יהיו עשרה לפחות שיבקשו לרשת אותו

אין עוד הנהגה כללית מי שהציבור רואה בו או בהם מנהיגים, והשאלה היא מה יקרה לציבור החרדי. יתכן והקהילות ישמרו על עצמם מפני שיש להם מנהיג פנימי, אבל אסור לשכוח כי מאות ואלפים חיו בעבר מן ההנהגה ואין את זה עוד, והעתיד בלי הנהגה יגרור למצב של נשירה קשה במיוחד אצל הצעירים

הנושא הזה חייב לעמוד על סדר היום לפני כל נושא אחר, חייבים למצוא דרך איך מפתחים הנהגה חכמה כזו שהציבור מעריך ומעריץ ובעיקר מקבל אותם ואת דבריהם, זה לא יכול להיעשות במסגרת של חלוקה סיעתית, לא אצל החסידים ולא אצל הליטאים, חייבים לדחוף קדימה את מי שראויים לכך, ולא חסרים כאלו, הבעיה שלהם שאין להם מרפקים אין להם מי שיריץ אותם

חיים שאולזון

חשכה גדולה בברסלב - השופטת החליטה להשאיר את הרב ברלנד בבית הסוהר


היו אלו רגעים של שמחה קיוו כי זהו זה הוא בחוץ, השופטת ריחמה עליו החליטה כי הוא יוצא למעצר בית, הרב ברלנד נשבע והבטיח לה כי הוא לא יברח, אבל אז בא התובע והוכיח לה באלף דרכים כי אין דרך שלא יברח, וכי יש לו אלפי חסידים שיעשו הכל להבריחו ולהחביאו, ושינתה החלטתה להשאירו בבית הסוהר

בברסלב נקרע הלב, החשש הוא כי זה הסוף וכי הוא יוסגר לישראל היכן שהוא עלול לינמק בכלא לכל חייו

בויזניץ אוכלים מצה ומדמיינים את צורת ההייליגער הרבי הקדוש - האם באמת כל כך הרבה חולים בנפשם?

אקדים שאני מעריץ את ר' מנדלי הוא מחזיק את החסידים שלו חזק ומבחינה זו הוא הוכיח את עצמו טוב יותר מאחיו. הוא משחק אותו רבי עם כל הפיציפקעס. ובכל זאת יש גבול לכל תעלול והשאלה היא, האם באמת כל כך הרבה מחסידיו מדמיינים כפי שציוה, ואינם חשים כי משהו חולה כאן?

אתעלם מן הטענה כי מדובר בעבודה זרה, מה יש בצורתו של ההייליגער, אני מסתכל ורואה כי חסר לו בורג בכך שלא הבין כי דבר כזה לא עושים. מילא אם זה היה בא מצד החסידים גם אז היה עליו לצוות לעצור ולא לעשות זאת

לר' מנדלי אין לי טענות, הוא זקוק לרפואת הנפש, אבל כל כך הרבה מחסידיו שלא ימצא מי אשר יעמידוהו על מקומו, או שמא יש והם מפחדים שמא יחטפו מכות רצח כפי שקרה לאחרים שהעירו או אמרו משהו

כל שיטת החינוך של כמה פעמים הרבי נתן גרעפס כאן או שם, כמה פסיעות הלך ועל איזה כסא ישב כמה זמן, איך קם עם כמה גבאים שהרימו אותו, מחזיקים אותו משתי צידיו כאילו שהוא זקן בן 90 לפחות, הוא חושב שזו קדושה, נספר לו כאן שזו מחלת נפש, והוא לא יעשה רע אם יבקר אצל רופא בארברנאל או בגבעת שאול, הם יעזרו לו

חיים שאולזון

'מפקד כלל חרדי' חובת השעה - רק זו תכריע כמה באמת שווה כל מפלגה ואף סיעה

נמאס לנו מן הויכוח של שנים מדוע אי אפשר לערוך בחירות פנימיות בציבור החרדי בשל זיופים, ליצמן למשל טוען כי 'דגל התורה' תצרף חברים מש"ס וככה תטה את הכף. לכאורה יש בדבריו הרבה אמת, אבל אין זה אומר כי אין פתרון למצב הזה. בכל מדינה מסודרת יש 'מפקד חברים', למשל בארצות הברית, אתה לא יכול להיות חבר בו זמנית במפלגה הדמוקרטית וגם במפלגה הרפובליקנית, אם אתה רשום כאן, אתה לא יכול להיות רשום באחרת, ואם אינך רשום כאן או כאן אתה לא משתתף בבחירות הפנימיות

ככה צריך לעשות גם בארץ ישראל, קודם ולפני הכל מפקד חרדי כללי של כל המפלגות המכונות חרדיות, זה ימנע את יכולות הזיוף, גם אם ש"ס אינה רוצה להשתתף במשחק הזה אפשר לכפות את זה עליה, על ידי בית המשפט, להסביר מדוע אין ברירה ככה למנוע זיופים והטיות של כוחות לא קיימים

גם אם נניח ימצאו מי אשר לא ירצו את המפקד הזה, יש דרך איך לקיים את המפקד הזה בעזרת רשימות כלליות, לקחת את כל החרדים מקצה לקצה בפנקס הבוחרים ולחלקם, ומי שחושב שרשמו את שמו במקום הלא נכון לאפשר לו לתקן, וככה תוך חצי שנה יש לנו מפקד

הדרך הנכונה היא להכריז על מפקד של כל החרדים בכל שלשת המפלגות, ומאוחר יותר כל מפלגה תחליט על בחירות פנימיות בעצמה, אף אחד לא מתערב אצל השני, מותר גם שלכל מפלגה יהיו חוקים משלה כמו שזה קורה בכל מדינה מתוקנת, וככה נעשה סוף לטענה החוזרת שוב ושוב כי אנו הכי גדולים לנו יש הכי הרבה, הליטאים החסידים ואחרים כל אחד משוכנע שהוא יש לו את הכי הרבה, אז בואו נעשה מפקד ונעשה סוף לטענה הזו

ש"ס תיאלץ להיאבק על כל אחד מאנשיה שירשם אצלה, מפני שאם להם יהיה מספר קטן של חברים זה יגרום להם בזיון גם אם הם ירצו להוכיח כי הם גדולים וחזקים ברחוב החרדי

המצב כמות שהוא לא יכול להמשך מפני שביום מן הימים זה יתנקם ובגדול, החרדים לא יעברו את אחוז החסימה

אם הייתי היום בארץ ישראל, הייתי מקדיש לזה מכספי שנה וכל החרדים המופיעים בפנקס הבוחרים רשומים בספר כאשר לצד כל אחד הגדרה למי והיכן הוא שייך, היכן הוא מתפלל היכן הוא שולח את ילדיו ללמוד, ולא היו יכולים עוד לספר סיפורים

חיים שאולזון

שקרי 'דגל התורה' - הרב שך פילג את אגודת ישראל אך ורק בגלל כבוד אם היו מאפשרים לו להיות יו"ר 'מועצת גדולי התורה' לבד בלי ה'לב שמחה' הוא לא היה פורש - לורנץ עמד בראש הרשימה והיה יו"ר ועדת הכספים

הם עושים חשבון שעברו הרבה שנים ואפשר לעבוד על הציבור לספר סיפורים כאילו הרב שך פרש מאגודת ישראל בגלל שלא דאגו לבני תורה ולכן החליט להקים מפלגה משלו. חיים ולדר ברשימתו ב'יתד נאמן' חוזר על השקר הזה, ובשביל שלא יגידו מדשתקי שמע מינא דניחא להו אספר מה היה אז

כל המלחמה הפנימית באגודת ישראל התחילה לאחר פטירת ה'בית ישראל' מגור שהיה יו"ר מועצת גדולי התורה', מינו אחריו שניים את הרב שך יחד עם ה'לב שמחה' מגור, הרב שך זעם וצעק כי הוא רוצה להיות יו"ר יחיד כמו שהיה בזמן ה'בית ישראל', חסידי גור לא הסכימו בטענה כי הרב שך הוא איש מלחמות וחייב שיהיה עוד אחד שיאזן, הם ציינו כי גם בעבר כיהנו ליטאי לצד חסיד, מינו שניים, ואז פתח הרב שך במלחמות כאשר המרכזיים שבהם היו הרוטציה והיחודיים, הרוב סבר כמו הל'ב שמחה' שאסור לקחת 'יחודיים' הכסף חייב להתחלק בין כולם ולא לתת את הכסף מתנה לשלמה לורנץ בטענה כי הוא עסוק עם העבודה הציבורית ואין לו זמן לאסוף כסף בחו"ל למוסדותיו אז הכסף שלו, ה'לב שמחה' טען כי כל כסף שמקבלים מן הקופה הציבורית שייכת לכל המוסדות בלי יוצא מן הכלל וחייבת להתחלק בהתאם לגודל של המוסדות

מחלוקת אחרת היתה על הרוטציה, הלב שמחה טען כי החכי"ם התיישבו בכנסת וסבורים כי זו נחלה פרטית שלהם חייבים לעשות לזה סוף וכל מי שכיהן 2 קדנציות שיפנה את המקום לאחר, הרב שך טען כי עדיף בעלי נסיון, אבל הלב שמחה טען כי מי שישבו שנים עושים לביתם ולא למען הציבור, הטענות היו אז בעיקר נגד שניים שלמה לורנץ ומנחם פרוש

היו בחירות פנימיות, הליטאים הפסידו בענק, קיבלו רק 21 אחוז מכלל הציבור, ואז החל הרב שך במאבק פנימי שהוביל לפילוג. יצויין כי שלמה לורנץ עמד בראש הרשימה עד לאותן בחירות ואף אחריהן, הוא כיהן כיו"ר ועדת הכספים בכל השנים, הוא היה האיש של הרב שך, ואם היו טענות שלא עושים למען ה'בני תורה' זה היה לשלמה לורנץ ולא לאף אחד אחר, האחרים יהודה מאיר אברומוביץ כיהן כסגן יו"ר הכנסת תפקיד שאין בו כלום פרט לכבוד, ומנחם פרוש היה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, תפקיד לא חזק כלל

לשוב על השקר כי הרב שך פרש בגלל שלא עשו למען הבני תורה היא ההוכחה הכי טובה כי אין להם הסבר שישכנע לשם מה היו צריכים את הפילוג והקמת מפלגה חדשה, אם היו הסברים רציניים היו מדברים אמת ולא משקרים, מי שעמד בראש היה נציג הליטאים, ואם הוא לא עשה למען הבני תורה, מה לכם כי תלינו על אחרים

חיים שאולזון

ועידה בלי בחירות פנימיות היא בדיחה

מזלה של 'דגל התורה' שהיא שרויה במלחמה פנימית קשה עם המחבלים בני אותה כת, אחרת ועידתה לא היתה עוברת בשקט או יותר נכון זו כלל לא היתה מתקיימת. בימים כתיקונם לא יתכן לערוך ועידה מבלי שקודם לכן מבטיחים חלוקת כוחות פנימי, הולכים לבחירות או לפחות מכריזים על פריימריז מבטיחים כי הנציגים יבחרו על ידי החברים, אך זה לא שייך במפלגה הזו בטענה כי הגדולים הם מחליטים מי ייצג, אבל אין זה נכון כלפי כל יתר המוסדות והעבודה הפנימית כאן הם לא מתערבים, כאן יכלו לערוך בחירות פנימיות ככה יידעו כמה מונה כל קבוצה ולמי מן העסקנים האהדה הציבורית פנימית

לפני עשרים ושבע שנים כשערכו אז ועידה היה זה מיד בהתחלה סביר היה לקיים ועידה ראשונה מוסכמת, אבל במשך השנים אי אפשר יותר לקיים ארגון כלשהו מבלי שמבטיחים את חלוקת הכוחות בצורה נכונה אחרת קודם או מאוחר יותר זה יתמוטט

מה שקורה היום ל'דגל התורה' הוא מצב מסוכן מאוד. כרגע יש להם עדיין הנהגה חזקה, אין כל בטחון שזה יהיה לאורך ימים, ואז ייאלצו ללכת לבחירות שישנה את פני המפלגה הזו מן הקצה אל הקצה

במפלגה כמו זו של 'דגל התורה' צריך להפריד בין החלקים היכן שגדולי התורה קובעים לחלק שהציבור יש לו מה לומר, ולהערכתי ברגע שגדולי התורה יראו כי הציבור אוהד את פלוני או אלמוני יתכן כי הם יעדיפו את מי שיש לו את אהדת הציבור מאשר את מי שיכפו על הציבור ולא אוהבים אותו

ועידה שמתכנסת אחת לעשרים ושבע שנים צריכה לתת משהו לציבור להוכיח כי היא שונה או משתנית לפחות בכל הקשור ליחס לציבור, ולא עשו זאת, לא מצאנו את אותם מי שבערב הבחירות חוזרים ומצהירים כי הם חלק מהם אבל מעשית בועידה לא ראו אותם, לא איפשרו להם לומר את דברם, אם 'החרדים החדשים' הם חלק מ'דגל התורה' אז היכן הם בהרכב הפנימי בהנהלה במחלקות בפעילות היומיומית?

חיים שאולזון

מעשיהם של המחבלים לא פחות בריונות ולגפני אין את האומץ לפתוח את הפה

שאלת העליה להר הבית היא ישנה נושנה ואין זה סוד שהענין חלוק בין רבנים ופוסקי הלכה. גם אם אנחנו לא עולים ודעתנו כי עדיף שלא לעלות, יש לכבד את מי שנאבקים בכל כוחם שהר הבית לא יפול בידי המוסלמים כאילו שהמקום שלהם לנצח, צריך שיהיה ברור כי היהודים מעולם לא ויתרו על המקום וכי ייאבקו בכל כוחם שהמקום ישאר בבעלות יהודית, מי שמוותר על הר הבית, שיבדוק במקורותיו איני בטוח כי הוא ממוצא יהודי

משה גפני פתח את פיו וכינה את העולים להר הבית בריונים, גם אם דעתי כדעתו שעדיף שלא יעלו, אבל לכנותם בריונים היא הרחקת לכת, מפני שהוא לא משתמש בנוסח הזה על מי שעושים מעשים הרבה יותר חמורים. קחו את המחבלים הם בריוני הבריונים, אין בדורנו בריונים שמנצלים כל סוג של בריונות יותר מהם, ולא נראה את משה גפני מעיז לקום ולזעוק כי המחבלים בריונים, כאן הוא פשוט עושה במכנסיים, ומדוע? מפני שהוא מפחד ממה שהם יעשו לו

כאשר עונים לו הסרוגים ודומיהם הוא מתגאה ושמח, זה נותן לו נקודות בשמאל ואצל הקנאים וחוגי המחבלים, לכן הוא תוקף אותם. חכמים יהיו הסרוגים אם כלל לא יתייחסו אליו ולא ישרתו אותו, לא חסרים דרכים להפשיט אותו, הוא רחוק מאוד מלהיות צדיק במיוחד בכמה תחומים עדינים, והאחרון שיכול להשתמש בנוסח של 'בריונות' יש לו חברים שהם לא פחות בריונים עושים מעשים נגד דעת גדולי הרבנים וראשי קהילות, ואין לו את מינימום האומץ לומר להם כי הם בריונים, שם הוא דוקא נהנה מן הבריונות

נזכיר למשה גפני שהוא הפך לחבר כנסת דרך הבריונות, הוא איים כי ירוץ במפלגה משלו תחת תנועת אב"ת ולהרב שך לא היתה ברירה אלא להציבו שני

חיים שאולזון

האנשים הכי קרובים לר' ישראל מויזניץ שוהים בפסח בבתי מלון ולא שומעים ממנו מילה - הוא גיבור על חלשים

מאת ויזניצער

במשך השנה שמעו הרבה פעמים מר' ישראל מויזניץ הזהרה שחסידיו חלילה לא יילכו לבתי מלון, אזהרה שיש בה הרבה מן הטוב האמת והנחוץ, יהודי חסידי אין לו מה לחפש בבתי מלון

אבל מעניין הוא שדוקא האנשים הכי קרובים לר' ישראל שוהים הרבה בבתי מלון והוא לא מעיז לומר להם מילה מפני שהם חברי הועדה לבניית בית הכנסת החדש, מדובר באלי גוטסמן ומוטי שארף שנסעו לכל חג הפסח לבית מלון באוקריינה, ולא שמענו את ר' ישראל יוצא מכליו זועק גיוואלד איך עושים דבר כזה

מדובר במי שמעורבים בכל מה שקשור לויזניץ נוסעים הרבה לחוץ לארץ של ביניהם אותו גוטסמן וגם זאבי פרייזלר, אלו מרשים לעצמם להחזיק טלפונים לא כשרים ולא נראה את ר' ישראל קורה להם ומצווה עליהם לשרוף את הטלפונים הללו, הם צריכים זאת לעבודה למען ויזניץ זה הופך להיות מותר

מה שמעניין גוטסמן ופרייזלר נוסעים כמעט כל חודש לאוקריינה, אולי יסביר לנו ר' ישראל מה יש לחסידיו מי שעתה עושים למען בניית בית הכנסת בבתי מלון באוקריינה, לא אכנס לפרטים מה הם מחפשים שם, השאלה היא לא להם אלא לר' ישראל, מדוע הוא גיבור על חלשים ולא על אנשי ביתו הכי קרובים שלא שרפו את האייפונים שלהם ושוהים בבתי מלון מבלי שהם חוששים כלל

מאיגרא רמי לבירא עמיקתא - יונה מצגר נותר חסר כל יישב ככל הנראה שנים בבית הסוהר - מה גרם לו לזה?

אין זה מן הדברי הקלים, לחיות כמו מלך ולהיערך לבית הסוהר במיוחד כשאתה נותר ללא פרוטה, קודם לכן הוא גלגל מיליונים ועתה כל מי שהיו לכאורה חבריו נטשוהו הוא נשאר לבד ממש, עוזרו הפך להיות העד הנגדו, המדינה לקחה לו את הכל, עיקלו את הדירות שלו ושל ילדיו, את חשבונות הבנק שלו כולל הפנסיה, הוא מסתובב כמסכן ממש, והדבר יוצר כמה שאלות קשות

הראשונה, איך זה שחברים מי שהיו קרובים אליו בכל השנים נטשוהו? האם ככה מתנהגים? מצגר לומד את מה שאחרים למדו כשהם היו בצרות, איך שחברים מי שחשבת שהם חברים שלך נעלמים ואינם, מי שחשב שבחברה החרדית זה אחרת חי בטעות

מי עוד מאחורי חורבנו? אין זה סוד כי היו לו רודפים במשך שנים ביניהם הרב ישראל לאו מתל אביב ומשפחתו שעשו הכל להפלילו, והכל בשם מאבק לפני שנים על החתונות בצפון תל אביב, הרב לאו חשד כי הרב מצגר גונב לו חופות, ולכן הוא ביקש לקבור אותו, זה מראה לנו מה הם פני הרבנים הראשיים בדורות האחרונים, מאז הרב לאו השתנו פני הרבנות לא עוד רבנים אלא קרייריסטים

גם למצגר עצמו שאלה, אם כבר גנבת איך לא היה לך שכל לקבור את הכסף במקומות שלא ימצאו אותם כמו שעשו הרבה אחרים ישבו שנים בכלא אבל נשארו עם הרבה כסף. באמריקה אני מכיר את מי שיושב שנים בכלא אבל נשאר מיליונר הוא ידע היכן להחביא את הכסף, כך עשו גם אחרים עם כסף שחור קוברים אותם היכן שהרשויות לא מצליחים להגיע אליהם

ועתה לשאלה הכי קשה מדוע זה קרה למצגר, הלא גם האחרים גונבים לא פחות, קודמו ישראל לאו בתחום הזה כלל לא היה יותר טוב. כאן צר לי לנגוע בנקודה מאוד כואבת, יש תחום מסויים בחיים שאם חלילה פוגעים בו הקב"ה מתנקם קשות, יונה מצגר בעל נטיה שהתורה קבעה שעל כך באה נקמה קשה וד"ל

בנוסף ואולי יותר חשוב מכל, הוא נבחר על ידי המחבלים הליטאים גיסו ראש המחבלים בישל והרב אלישיב קידם, ומן השמים ביקשו לבזות אותם מפני שהכשירו 'רבנות מטעם'. מילא אחרים עשו מה שעשו ואיש לא נתן לכך הכשר, נגד הרב לאו נלחמו בכל הכח, הר שך השמיץ אותו בצורה איומה, את הדברים הכי גרועים סיפרו אז עליו, אבל אצל מצגר זה נעשה כאילו בהכשר, אז הם חטפו כמו שצריך

חיים שאולזון

המחבלים ממשיכים בפשקווילים שלהם נגד הרב שטיינמן


מלחמת מחבלים ושונאים דוחה 'חול המועד'

התפלאתי חשבתי כי השבוע יהיה חופש שני הצדדים יבינו כי בחול המועד לא כותבים מה שלא צריך, במיוחד מי שאמורים לייצג בני תורה הם צריכים להוכיח כי הם נזהרים יותר, וכמו שידעו שלא להופיע עם עיתון בחג ככה היו צריכים לוותר על האימיילים והחומר הרב ששולחים אחד נגד השני, אבל שימו לב שניהם, המחבלים והשונאים לא ויתרו יום על החומר המשמיץ זה את זה

מתברר כי מלחמת מחבלים ושונאים דוחה חול המועד, מבחינתם ככל הנראה זה דבר האבוד. עברתי על החומר ואיני רואה מה שם 'דבר האבוד' יכלו את הכל לתת יום אחרי החג, אבל המלחמה הזו הפכה להיות מצוה עד כדי שכאשר באה מצוה כזו לידם אסור להחמיץ

מה שלמדנו במלחמה הזו ששני הצדדים אינם ראויים להימנות על הבני תורה, ומי שיעיין במכתבו של הגר"ד לנדו בתשמ"ט יראה כמה חכם היה כשחזה את המצב הזה

חיים שאולזון

עדינה בר שלום בערוץ 10: "אחי הרב הראשי הרב יצחק יוסף, לא למד ליבה וקשה לו היום בתפקיד" מה שכן למד זה לקחת ולתת שוחד

יצחק יוסף רחוק מאוד מלהיות תלמיד חכם במובן של תלמיד חכם, הוא גם רחוק מאוד מלדעת לימודי חול, הוא מעולם לא היה תלמיד מצטיין, כל יכולתו היה ביחצנו"ת הוא היה עסוק בליחצ"ן את אבא שלו בזה הוא השקיע הרבה שנים

מאוחר יותר כשרצה להתקדם והבין כי בלי כלום זה לא יילך, הוא הקים מכון להוצאת 'ילקוט יוסף' הוא לקח צוות שילם להם עבור העבודה הם ערכו וחיברו את הספרים כאשר זה נושא את שמו, והיום הוא מתהדר בספר שכבר כמה פעמים כשנשאל הוא כלל לא ידע שבספרו כתוב כך, לא הוא כתב זאת

אחותו התראיינה השבוע והעידה כי אחיה קצת מפגר הוא לא למד ליב"ה, אחותו חיה בטעות, לא צריך ללמוד ליב"ה לדעת את מה שיצחק יוסף לא יודע, אם היה תלמיד מתמיד הוא לא היה צריך את הליב"ה, הוא היה עושה זאת לא פחות טוב מאחרים

בעיית יצחק יוסף, שהוא חולה כבוד, זה כל חייו, ועל כך הוא משקיע הון, הוא מסתובב בהרבה מקומות למען מטרה אחת בלבד, שיהיו מודעות ברחובות עם תמונתו והתואר 'מרן' הוא מריץ את עצמו למה שהוא לא, הוא לעולם לא יצליח להכנס לנעלי אביו, הוא לא מגיע לדרגתו של רב ממוצע ואף פחות ממנו

כל כוחו של יצחק יוסף מכח התפקיד שלו ולא מכוחו שלו, הוא כל כך רחוק מלהיות משהו, הוא אפס אחד גדול, הוא חי וקיים בזכות אביו ולא בזכותו כלל, יחוס עצמי אין לו כלל

גרון עמוק בש"ס דרעי מסובך בפרשת שוחד יש ראיות ומסמכים

מאת יודע דבר

הפעם זה יגמר רע. דרעי לא יכול לטעון על רדיפה כי הראיות מוצקות. מדובר בשוחד שניתן ועוד עבירות חמורות. במשטרה יקראו כנראה לדרעי לחקירה עוד לפני יום השואה או מיד לאחר יום העצמאות. במשטרה טוענים שלפי העדויות והחקירות דרעי יואשם בעבירות חמורות שלא נמצאות על קו התפר אלא היה כאן עבירה לשם עבירה

פשקוויל מחבלי נגד החרדקי"ם


תגובות


גפני הוא מושחת שמשתמש בכלי השמאל כדי לדכא את הדעות שנגד רבותיו מכייון שלדעתו יש רק דעה אחת לגיטימית והיא דעת רבותיו ..הבן הזה עדין חי בתוך בועה של דיקטטורה והוא מנסה להנחיל לנו את ערכיו
==============
ממש לא מובן איך ניכסו בדגל התורה את דמותו של הגרש"ז אוירבך למפלגה והציגו אותו בוועידה כאילו היה אחד מרבני דגל התורה בעוד הוא ברח מהפילוגים
==============
האם יכול מי להסביר מה יש מועידות מן הסוג של 'דגל התורה', מה לי האיש הקטן יש מזה, התכנסו עשו תמונות הצטלמו זה עם זה, חילקו קצת כבוד לעסקנים ולרבנים ובזה נגמר הענין, האם יכול מי להסביר לי מה ההבדל בין יום לפני הועידה הזו ליום אחרי?
==============
כשמישהו מאחר הוא מתנצל, המתנתי לשמוע איזו התנצלות מדוע לא היתה ועידה במשך של כשלשים שנה, האם לא נמצא מי שהבין שהדבר הראשון שהיה צריך זה להסביר מדוע זה לא יכל להיות קודם או לפחות להתנצל, האם ככה עושים צחוק מן הציבור לא מרגישים שבכלל צריכים להתייחס אליהם?

מבזקים - מפה ומשם


הלויה של מרת ביילא ע"ה פרוס אשת הרה"ח ר שמואל ליב ע"ה פרוס בת החסיד ר חיים  דער קצב  ברזין מהעיר נעוועל שנפטרה בשיבה טובה תצא היום יום ה׳ ( ערב שבעי של פסח )בשעה 9:45 בבוקר מביתה בכפ"ח להר הזיתים בירושלים

'בחדרי': הקנאי חסיד 'תולדות אבהם יצחק' מבית שמש שנעצר הבוקר לאחר שתקף ואיים על בנות, הודה ושוחרר ממעצר. קיבל צו הרחקה מבית שמש לחמישה ימים.

מכות רצח על אברך עד זוב דם.  האברך שכב בלי הכרה. ורחמנא ליצלן המשיכו להכות אותו בקושי בקושי,הצילו אותו מידי האכזרים האלו שמלומדים כבר לפני40 שנה, שרציחה הוא לא מ 10 הדברות. .כרגע לקחו אותו עם אמבולנס לטיפול נמרץ.  השם ירחם

ברוך דיין האמת: הרה"ח רבי ירוחם בלוך זצ"ל מראשוני תושבי קרית צאנז בנתניה נפטר כעת. מזקני וחשובי חסידי צאנז.

מצב הילד החרדי חסיד ברסלב בן 3 מהתאונה בקריית מלאכי קשה מאוד. הנהג שפגע בו נמלט. מצבו של הילד החרדי בן 3 שנשרף בפארק הדייג בזכרון יעקב קשה ויציב, הוא מורדם ומונשם. שמו לתפילה: עדו בן רחל.

ברוך דיין האמת: הנגיד הרב יחיאל מיכל קארפינקל ז"ל נפטר בלילה בביה"ח בארה"ב בן 74 בפטירתו. הלוויתו תתקיים היום בירושלים. המטוס הפרטי ינחת ב- 15:30, הלוויה ב- 16:30 ברחבת הר המנוחות

האדמו"ר מסאטמר בהוראה חדשה לחסידיו: "אין לרכוש חמץ מכל סוג שהוא עד שלושה ימים אחרי חג הפסח". הסיבה: בעלי עסקים משקרים, כשכותבים 'נאפה לאחר הפסח' ובפועל מדובר במאפים שנאפו קודם לכן ונמכרו לגוי.

הפרויקט של 'בחדרי': 10 דברים שלא ידעתם על ח"כ יגאל גואטה: חובב מוזיקה ערבית. בבר מצווה לבנו הביא 18 נגנים ערבים, אחד מהם אח של ח"כ בהלול. גיס של הרב יורם אברג'ל ז"ל. יש לו אחות חילונית והוא המבשל בבית לשבת.

משטרת ירושלים: הקפאנו את הזימון שהוצאנו לעיתונאי מיכאל שמש מגלי צה"ל שפרסם תחקיר נגד חבר המועצה תורג'מן. הזימון הוקפא כי בוצע בניגוד לנהלים וללא קבלת האישור הנדרש לחקירת עיתונאי.

ביהכנ"ס 'אור תורה' במרסיי שבצרפת נמכר בסכום של 400 אלף דולר ויהפוך למסגד.

סערת אברי גלעד - עיתונאים לאיציק מן ב'בחדרי' בעד ונגד. בני רבינוביץ: "אני יוצא להגנתו של גלעד, אין כמעט תשומת לב לנושא הניקיון". דודי שוומנפלד תוקף את גלעד: "התקרבות לדת? תלמד להתקרב גם לדתיים".

שרשרת תאונות ופצועים חרדים ברחבי הארץ טופלו בשעות האחרונות ע"י מתנדבי איחוד הצלה: בקריית מלאכי ילד בן שנתיים וחצי נפצע קשה. בבית שמש 7 ילדים נפצעו קל בתאונה עם מעורבות של אוטובוס וכרכרה. ובב"ב נהג רכב נפצע בינוני בתאונה, אשתו וילדיו נפצעו קל

לייבל'ה ב'בחדרי': במהלך ביקור הנשיא ריבלין אצל מרן הגר"ח קנייבסקי, ביקש ממנו הגר"ח להסיר את שעון היד - אולם הנשיא סירב.

זאב קם חושף ב'מקור ראשון': גדעון סער שמתארגן לחזור לפרק ב' בפוליטיקה, יחזור לזירה המונציפאלית ויתמודד על ראשות העיר ת"א או ירושלים.

אלפים השתתפו במעמד הקבלת פני רבו ב'היכלי מלכות' בראשות מרן ראש הישיבה הגר''מ מאזוז, ובהשתתפות רבה של ירושלים מרן הגרש"מ עמאר. הגרש"מ עמאר אמר בין הדברים: ''אחר כיבוי המאורות בהסתלקותו של גאון העולם מרן הגר''ע יוסף זצ''ל, יש לנו נחמה במרן ראש הישיבה''.

להמשך המבזקים כנסו כאן:

זמני כניסת החג בארץ וברחבי העולם


זמני כניסת השבת בארץ וברחבי העולם


האהרוני אוסר קניה ומכירה של חמץ עד שלשה ימים אחר הפסח - טוען כי הקפיאו לפני פסח

בדרשה שנשא האהרוני בחול המועד הוא יוצא נגד המאפיות ובתי עסק שהקפיאו סחורה של חמץ ומוכרים מיד אחר הפסח בטענה כי הכינו או אפו מיד לאחר הפסח. מדובר לדעתו בחמץ שעבר עליו הפסח, וכי אסור לקנות סחורה כזו

ולכן הוא קבע כי בקרית יואל וכן כל מי שנשמע לו מחוץ מן העיירה הזו שימנע מקניית כל סוג של חמץ לפחות שלשה ימים, עד שיהיו סחורות חדשות

יהושע לוי וחיים אברהם ויזל אחראים לרצח בהלוויית הרב וואזנר

מאת לובלינער

מי שאחראי לרצח שני הצעירים בהלוויית הרב שמואל ואזנר הוא הגבאי שלו יהושוע לוי והמשגיח של הישיבה חיים אברהם ויזל. הם האנשים ששמרו עליו ב30 השנה האחרונות עד לקבורתו
הגבאי של הרב ואזנר יהושוע לוי היה אחראי על ההלווייה והוא קיבל הוראות מהמשגיח ויזל לעכב את ההלווייה במשך ארבע שעות כדי שיגיעו כמה שיותר אנשים. ובגלל שהם אנשים חזקים ונחשבים למשפחות חשובות לא עוצרים אותם ולא עושים להם משפט. הלב נקרע על המשפחות של הנרצחים שרואים שלא נעשה שום דבר בעניין, ואף אחד לא נותן את הדין על הרצח בהלווייה

שלומי אמונים מגיבים ומאיימים - בשפה שלהם.

מאת במערכה

תראו להיכן דגל התורה משכו את כולם. כשיש מבוגר אחראי שבחבורה – הוא שומר גם על אחרים. וכך היה פעם. תמיד ידעו שדגל הם היותר רציניים ואחראים למעשיהם. וזה השפיע. לטובה. אבל היום? באו דגל, עשו וועידה, השתוללו כאחרוני הילדים בקייטנה, צווחו שלושה ימים על גזירת הס"מ, וכעת שלומי אמונים מגיבים בשפה שלהם. בשפה שמזכירה את נאום הבריונים של יו"ר האופזוציה בוז'י הרצוג שמי שפגע בו יקבל בעיטה ויעוף, ועוד שלל מילים זולות ובוטות.

היום התכנסו מאה נציגים ועסקנים מסיעת שלומי אמונים משתתפים בכינוס גיבוש מיוחד המתקיים בביתו של יושב ראש הסיעה, סגן שר החינוך מאיר פרוש. במפגש ציינו הנוכחים שנתיים וחצי לבחירות המוניציפאליות ומזכירים את הישגי הסיעה בכל רחבי הארץ.
מאיר פרוש התייחס בעיקר לסוגיית הוויכוח בשליטה בעמותת החינוך העצמאי שהביאה לקרע בין סיעת שלומי אמונים לתנועת דגל התורה ובעקיפין השפיע גם על קיום החוק הנורבגי ואי התפטרותו של פרוש מהכנסת לטובת נציג דגל יעקב אשר.
"עצם השתתפותכם וההגעה מחזקת כל אחד, ובפרט את כולם.
פרוש הזכיר כי, "בחוה"מ פסח תרפ"א הוקמה אגו"י בעיר העתיקה בירושלים. בנקודת זמן זו צריך להיערך ואם יש מקומות שיהיה שמח, צריך לדעת להתכונן. ויהיו מקומות שאולי יהיו זעזועים".

פרוש אמר עוד: "לא אקלקל את שמחת החג, לכן אמשיך לעצם הכינוס, עלינו להודות לנציגים, בראשם ביתר. פרוש התייחס לחרדים העובדים ואמר: "פגשתי את ישראל פכטר, נציג טוב בביתר עילית, לכאורה החרדים העובדים קשורים לדגל התורה, אבל הם יודעים בדיוק אצל מי הכתובת ותראו שהם יעריכו את זה.

עוד התייחס לבעלזא ותקף את דגל ואמר: "בעלזא היסטורית לא היו באגו"י. אני נתתי רוטציה כשהם היו עדיין בדגה"ת. והם מעריכים את זה. מתמידים- לא ספרו אותם בביתר, בית שמש וירושלים, ואתם חושבים שהם לא מעריכים את מה שעשו? ברור שכן, כי יהדות התורה צריכה לתת מענה לכולם. אני אומר זאת, כי ההנהגה צריכה לשאוף להגיע לזה, בביתר שש שנים נתנו ראשות עיר לדגל. מישהו זוכר את זה על אף שהם היו אחד מתוך שבע. מישהו נתן לנו כנגד במודיעין עילית סגנות? אינני רוצה להתבטא בחריפות, אבל אי אפשר לשתוק ולעבור לסדר היום על הנעשה בחינוך העצמאי, יש הסכם. כל כך קשה לקיים אותו? שלחתי את זה לרבנים. אינני מבקש שיעשו מעשים". 
בכינוס גם נחשף כי ועידת שלומי אמונים תתקיים בקייץ בחודש תמוז הקרוב באוקראינה זאת לציון 40 שנות פעילות הסיעה.

מה יהיה עם הציבור החרדי ב"יום שאחרי"?

מאת אליהו לוי

הרשת תוססת וגועשת. לאן הולכת החרדיות? מה יהיה עם החרדים הישנים? ומה עם החדשים? ופתרונות והצעות ואידיאולוגיות עפים מפה לשם ותלמידי חכמים מתנצחים במלחמתה של תורה וירך מתחדדת בחברתה ותודה לאל – מיום ליום הולכים מחיל אל חיל ומרבים דעה בעולם ושלום במרומיו, אל תקרי בניך אלא בוניך וכו' וכדו' וגו'.

מודה. עבדכם הנאמן גם חטא בכך בעבר, אולי אף חוטא בכך פה ושם עד היום. אבל עכשיו, היום, אני רוצה להציע חזון מעט שונה. להשתחרר מעט מהמצוקה הזהותית המעיקה, מהוויכוחים האינסופיים על כן ולא ואולי וראוי וכן חרדי או לא חרדי ודתי לאומי וחרד"קי ובורגני ומודרני ומתירני ורפורמי וכפרני ושמרני וחברתי וסוציולגי ואידיאולוגי ודתי או קהילתי.. לצאת לחרות.

========

אז ככה, באופן אישי די ברור לי שהחרדים נמצאים במצוקה. אני לא רואה עתיד לחרדיות כמו שהיא וגם אם יישאר גרעין קשה שיצליח לשמור על עצמו, ככל הנראה צפויה בשנים הקרובות נהירה המונית - שלא לומר בריחה – החוצה. אנחנו מתמודדים היום עם הסנוניות הראשונות שעוד מרגישות קשורות בטבורם למיינסטרים החרדי ותוהות בינם לבין עצמם כיצד לחתוך את חבל הטבור, כיצד לשטוף את הדם ולחתל את התינוק. אבל כפי שאני רואה את זה, בשנים הקרובות הזרם יהפוך לשיטפון היסטרי והמאיסה בחרדיות הישנה ובכל מה שמריח 'ממסד' תהיה איומה. הילדים שיפלטו אחרי שהסכר יתמוטט יסרבו לפתוח ספר ועל הבנות אני לא רוצה לחשוב. 
אני רואה את זה מגיע ואינני רואה מה יעצור את זה. זו התרחשות בלתי נמנעת.

אבל מהיום הזה אני מפחד. כי את הילדים האלה לא יעניינו חפירות על ההגדרה העצמית של "במה אנחנו בדיוק חרדים ובמה אנחנו חדשים?" הילדים האלו פשוט יבעטו והם יהיו אבודים. כי הם ירגישו כי הונו אותם והשאירו אותם ריקים, לא העניקו להם עתיד ולא כישורים, לא תקווה ולא אידיאלים. הותירו אותם ערומים ויחפים מתוך אשליה כי שומרים עליהם מפני איזה איום, מתוך שכנוע כי הם בעלי שליחות חשובה. אך כשהסכר נפרץ הם פתאום רואים את עצמם, ערומים ודלים, בערים, תלושים, אבודים. 

השאלה היא מה עושים?

החברה הישראלית לא כשירה להכיל את הזרם הזה וקל וחומר החברה הדתית לאומית. הפער בין הנערים האלו לחילוניות הוא גדול מידי (ויש לי עדיין מעט אמונה כי גם עמוק מידי) והחברה הדתית לאומית כל כך שברירית שפליטים אחדים מהסוג הזה עלולים למוטט אותה לחלוטין. 
כדי להעניק תקווה לנערים האלו, לדור הממשמש ובא, צריך להביא בשורה יהודית חדשה: בשורה בריאה, אמיצה ובעיקר לא מתנצלת. צריך מנהיגות שתגלה סוג כלשהוא של קסם, של חזון. שתביא אמירה מלהיבה על הסיכוי לחיים, ליצירה, למשמעות. בלי להיות כבול כל הזמן לאיזה דין וחשבון יבשושי שצריך להגיש למשגיח בישיבה קטנה, לרב הקהילה בגבעה ממול, לאברך שמגיע לשרפת חמץ עם הכובע והחליפה ושורף את הפלסטלינה של הילד כי מי יודע, כדי שיאשרו שאנחנו עדיין חרדים, עדיין יהודים, עדיין עייפים. בלי ניסוחים פושרים על מתינות וחרדיות פתוחה, שפויה, "נורמלית". הילדים שלנו לא יחפשו חרדיות, לא שפויה ולא מתונה, הם יחפשו חיים ומשמעות ומשהו אמיתי להאמין בו. מנהיגות זהירה של פשרות ותשובות מעורפלות פשוט תאבד אותו.

אז זה נחמד והכל, הדיבורים על מהי בדיוק חרדיות, אבל אם אנחנו רוצים להעניק תקווה לעצמנו ולמנוע את הקטסטרופה מהדור שיבא אחרינו, שכבר עומד ממש מעבר לפינה, מנהיגות כזו חייבת לקום מאתנו.

הטיפ היומי


הוידאו היומי

video

היום יום כ' ניסן - בציור


היום יום כ' ניסן


היום יום כ"א ניסן - בציור


היום יום כ"א ניסן - שביעי של פסח


היום יום כ"ב ניסן - בציור


היום יום כ"ב ניסן אחרון של פסח


היום חמשה ימים לעומר


לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה',
וִִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ ומַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.
היום חמשה ימים לעומר:
הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה.
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹקִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַרְכֶּך ָבְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹקִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָה ּיְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים אֱלֹקֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
אָנָּא בְּכֹח גְדֻלַּת יְמִינְך תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ. שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם.
חָסִין קָדוֹש ׁבְּרֹב טוּבְך נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַוְעתֵנו קַבֵל ושמַע צַעֲקָתֵנו, יוׁדֵעַ תַעֲלֻמוֹת:
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּוהֲמָתָם.
וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹםיְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה
(הֹוד שֶבּחסד)
וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינו ּוְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם וּלְטַהֲרֵנוּ  בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה אָמֵן סֶלָה.

לא לשכוח עירוב תבשילין


יום שישי כ"א ניסן שביעי של פסח


שבת קודש שמיני כ"ב ניסן אסרו חג בארץ בחו"ל אחרון של פסח


יום חמישי כ' ניסן, חול המועד


ווארטים


"מה שחשוב בחיים הוא לא עצם העובדה שיש לנו חיים. ההבדל שעשינו בחייהם של אחרים הוא שיקבע את המשמעות של החיים שאנו מנהלים."

״מי שמאבד כסף, מאבד הרבה,
מי שמאבד ידיד, מאבד יותר,
מי שמאבד את אמונתו, מאבד הכל״.

מישהו הוציא אייפון בביהמ"ד והציבור החל לצעוק...
ובעל האייפון הצטרף אליהם וצעק גם...
שואל אותו מישהו: " מה אתה צועק?"
אז הוא ענה: "כשזה מגיע לכבוד שמים לא מסתכלים על נגיעות אישיות.."

על ארבעה בנים דיברה התורה בפסח -
חכם- טס לחו״ל.
רשע- מחכה שיזמינו אותו.
תם- עושה פסח במלון.
וזה שאינו יודע לשאול- נופלים עליו בפסח

 אחד ענה לטלפון באמצע התפילה בא איליו הרב בפנים זועפות ומראה לו מתוך השלחן ערוך את ההלכה אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.....ההוא אומר לרב בהמשך כתוב אבל עקרב מפסיק אז כבוד הרב מי שהתקשרה זו הייתה חמותי

 הדודה הזאת בחג שלא באמת מקשיבה לך - אז במה אתה עובד?
- סוחר באיברים
- יופי העיקר שאתה מתפרנס

 אצל התימנים בפסח מחביאים את האפיקומן במעטפה של חברת החשמל ככה אין אומץ לפתוח אותה...


אני: דוקטור בזמן האחרון כל פעם שאני נכנס לשירותים נרדמות לי הרגליים, מה עושים??? 
דוקטור: תכנס בלי הסמארטפון

דרעי הזמין את האהרוני למיימונה


תמונת אהרוני סגולה נגד עכברים


חד גדיא בנוסח...

video

תשחררו את אלאור


משה קוסוביצקי ספירת העומר

video

נהרג על קידוש האייפון


קבלו את מחולל הכשרות 2016‎

video

כד רגז רעיא על ענא - רועי ישראל


האדמו"ר מבוטושאן בתפילת הלל בבית מדרשו‎

video

ממתק לשביעי של פסח תשע"ו

היה זה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ערב פסח כאשר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בחר לערוך סיור רגלי בעירו. הוא שם את פעמיו לרחוב צדדי, שם, על פי השמועה, ניתן לרכוש כל פריט 'אסור' בשוק השחור המקומי. הוא פנה לאדם שעמד בצד הדרך. "בבקשה ממך: תוכל למכור לי חפיסת סיגריות מחוץ לארץ" ?תמורת חמישה זהובים" השיב אותו אדם בלחישה "אתן לך חפיסה כאן ועכשיו". רבי לוי יצחק לא התמקח על המחיר והעיסקה התבצעה במהירות ובחשאי, שוב פנה הרב לסוחר אחר. "יש ברשותך אריג מיובא"? והסוחר עונה "יש גם יש, משובח מן המשובח. שנים-עשר זהובים מחירו, אך לכבוד הרב אמכור גם בתשעה". שוב הוציא הרב את הסכום מכיסו וקיבל את הסחורה, כך עבר הרב מסוחר לסוחר כשהוא רוכש תמציות תה, קופסת טבק ופיסת משי.
***
לאחר שסיים את מסע הרכש שלו הוא ניגש לאחד היהודים בשוק ושאל "האם תוכל למכור לי קצת לחם טרי"? "רבי!" נעץ היהודי עיניים מתפלאות ברבי לוי יצחק. "ביערתי את החמץ לפני שעות אחדות! כיצד אוכל לספק לך לחם"? "אשלם לך עשרה זהובים"! ניסה הרב להפציר. גם אם תשלם לי מאתיים זהובים לא אוכל לספק את מבוקשך" קבע היהודי נחרצות. שוב עבר הרב מסוחר לסוחר אך הפעם התשובה היתה שלילית ונחרצת. לא, לא נוכל למכור לך כעת אפילו פיסת לחם קטנה גם אם תשלם במיטב.
***
נשא ר' לוי יצחק את עיניו לשמים ואמר: "ריבון העולמים הבט מן השמיים וראה כיצד שומרים בניך על מצוותיך! הצאר גזר שלא להבריח מכס ואף הציב שומרים על הגבול, אך ניתן לרכוש פריטים מוברחים ללא קשיים יתרים.
ואילו אתה ציווית לפני למעלה משלושת אלפים שנה שלא לאכול או להחזיק חמץ. שומרים לא הצבת ואף עונש מאסר לא צפוי להם, ובכל זאת לא ניתן למצוא ברשות בניך ולו פירור חמץ אחד בערב פסח, מי כעמך ישראל!".
***
בשביעי של פסח התרחש הנס הגדול של קריעת ים סוף, הים נבקע ובני ישראל עוברים ביבשה בתוך הים והמים עומדים משני צדדיהם כמו חומה וכפי שהפסוק מתאר את זה פעמיים "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם",
למה היה צריך הקב"ה לעשות נס כזה מוזר שהמים יעמדו משני צדיהם הרי היה מספיק שייבש את הים ועם ישראל יעברו, מה הועיל החלק הנוסף הזה שהמים עמדו מימינם ומשמאלם?
***
ידוע שכל מה שיש ביבשה יש בים ובדרך כלל הים הוא העולם הנעלם והנסתר והיבשה היא העולם הגלוי, בקריעת ים סוף הקב"ה הוריד את הכיסוי וגילה את כל הנעלם, וגם ברמה הרוחנית היה זה גילוי אלוקות ברמה שלא היתה כמותה, בזכות מה זכו עם ישראל לכך מוסבר בתורת החסידות שזה בזכות "המים להם חומה מימינם ומשמאלם" המים זה התורה ובזכות זה שהם עומדים כחומה על שמירת התורה בכל מצב בזכות זה זכו לגילוי,
***
יש אדם שנטייתו היא לקו החסד ואז כשהתורה מצווה עלינו מצוות של חסד מאוד קל לו אבל כשמגיעה מצווה מהצד השני שדורשת גבורה את זה קשה לו לקיים, לעומתו יש אדם שיותר קל לו בקו הגבורה וכשנדרש לעשות חסד קשה לו, עם ישראל השתבחו בכך שקיימו את התורה מימינם ומשמאלם, כל דבר שנדרשו לעשות עשו במלואו מבלי להתייחס האם קל לי לעשות את זה והאם באופן טבעי אני נמשך לעשיית מצווה מסוג זה, הזכות הזו של עבודת השם ללא גבול היא הגורמת לקריעת ים סוף וגילוי הנעלם,
***
לכל אחד מאתנו יש בתוכו כוחות חבויים שהם בבחינת עולם הנעלם שאפילו אנחנו עצמינו לא מכירים אותם וכשנחליט לקיים את דבר השם ללא תנאים תיווצר קריעת ים סוף פנימית בתוכנו, נגלה את הכוחות המיוחדים הטמונים בנו ונצליח למלא את ייעודינו בצורה המושלמת ביותר.
***
שביעי של פסח היה הסיום וההשלמה של יציאת מצריים ויהי רצון שחג זה יביא לנו כבר את הכוחות לסיומה של הגלות וכניסה לגאולה אמתית ושלימה תיכף ומיד ממש.
חג שמח ושבת שלום

ר' יום טוב ערליך - מצה בסאמארקאנד

video

תוכן השיחה המפורסמת בין מרן הגר"ח גריינמן זצ"ל ליבלחט"א מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן שליט"א


תמליל השיחה המפורסמת בין מרן הגר"ח גריינימן זצוק"ל ליבלחט"א רבינו מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן שליט"א בענין חביבות הייסורים וכפרתם

מאת מרכז החדשות
בניחום אבלים לבני מרן הגר״י שפירא זללה״ה ביום ה׳ אסרו חג הפסח כ״ב ניסן תשס״ט הגיעו לנחמם תיכף ומיד בצאת הרגל בתחילת השבעה מרן הגראי״ל שטיינמן שליט״א ומרן הגר"ח זצוק"ל ודברו בענין היסורים. [מתורגם מאידיש ע״פ הקלטה]

שאל הגראי״ל מה שכתוב בגמ׳ שר׳ יוחנן אמר על הייסורים לא הן ולא שכרן, לכאו׳ מה זה לא שכרן, הרי לכאו׳ מה שייך שכר על הייסורים.
והשיב הגר"ח זצ"ל וכי יש ספק אם יש שכר על הייסורים, הרי בודאי שיש בזה שכר.
ושאל הגראי״ל אמנם ייסורים הם מכפרים אבל מה שייך בהם שכר.
והשיב הגר"ח ר׳ יוחנן ידע שלכפר אינו צריך ולכן הוא רק דיבר על השכר שבהם שאת השכר אינו רוצה.
ושאל הגראי״ל הרי ר׳ יוחנן אמר דין גרמא דעשיראה ביר, ואמר הגר"ח זצ"ל שרואים מזה שר׳ יוחנן גם הי׳ לו ייסורים.
ושאל הגראי״ל מה עדיף ובמה יש יותר שכר בייסורים או בלימוד התורה, שלכאו׳ ללמוד תורה עדיף מאשר ייסורים.
והשיב הגר"ח הרי רבי קיבל על עצמו ייסורים שש שנים ועוד שבע שנים, ועל ידם כיפר על עצמו.
ושאל הגראי״ל הרי לכאו׳ עדיף ללמוד תורה ולמה רבי קיבל על עצמו ייסורים.
והשיב הגר"ח זצ"ל שרבי למד תורה יחד עם הייסורים, ממילא הי׳ לו את שני הדברים גם תורה וגם ייסורים.
ושאל הגראי״ל שלכאו׳ כתוב שתורה מגנא ומצלא וכן מצוות בעידנא דעסיק בה מצילה, אבל האם גם ייסורים הם מצילים.
והשיב הגר"ח זצ"ל הרי הגמ׳ אומרת שבכל הימים שהי׳ לרבי ייסורים לא הפילה אשה, ובודאי שגם ייסורים מצילים.
ושאל הגראי״ל שכתוב שכל מילה של תורה זה כנגד כולם, ואמר הגר"ח שכל מילה זה מצוה, ושאל הגראי״ל האם כשמהרהר בלימוד גם כל מילה נחשבת למצוה.
והשיב הגר"ח שבודאי גם כשחושב בלימוד כל מילה זה מצוה, וראי׳ לזה שהרי מברכים לעסוק בדברי תורה.
ושאל הגראי״ל הרי הח״ח אומר שאפשר לקיים מאתים מצוות בדקה ע״י שלומד מאתיים מילים של תורה, ולכאו׳ אם במחשבה גם כל מילה זה מצוה, הרי עדיף לחשוב שהרי במחשבה יכול להספיק יותר ממאתיים מילים.
והשיבו הגר"ח זצ"ל וכי כשמדברים בלימוד, לא חושבים גם בזמן הזה בלימוד, וכיון שבודאי גם חושבים בזמן הזה, א״כ מצטרף גם המילים של הדיבור וגם של המחשבה, וממילא כשמדבר בלימוד יש לו כפול מצוות שכל מילה גם של הדיבור וגם של המחשבה גחשבת לו למצוה.

סיפור המעשה לאחר השיחה בענין הייסורים (ערוך מספר 'מילי דהספידא' שיצא על מרן הגר"ח זצ"ל)

כידוע היה הגר"ח זצ"ל מסובל בייסורים רוב שנותיו, ועם כל זה יגע בתורה בכוחות מופלאים שלא ניתן לתאר וכבר נתפרסם דבר בקשת הייסורים על ידו שש שנים קודם פטירתו ,לאחר אסרו חג הפסח, יום חמישי שנת תשס"ט כשיצא מלנחם את בני הגר"י שפירא זצ"ל אחר שדיבר שם הרבה במעלת הייסורים ושכרם [ראה כתבה נפרדת] אמר שם באותו מעמד שבגמ' (ב"מ פ"ה א') איתא שרבי קיבל על עצמו יסורים שש שנים ושבע שנים. לאחר שיצא מבית האבלים ביקש יסורים מן השמים, וסיפר שבלילה ראה בחלומו את הגר"י שפירא ושאלו מה נעשה בדינו והשיבו הגר"י שעם הייסורים שסבל בשנים האחרונות הצליח לעבור את הדין, ולמחרת אמר לבני ביתו מה יהי' עמי בעלמא דאתי, ובאותו היום בבוקר ערב שבת נפל בביתו בלא סיבה הנראית לעין נפילה לא רגילה, ואמר שהנפילה היתה בהרגשה שבא מלאך מן השמים ודחפו ליפול , ונתרסקו עצמות הכתף והירך ועוד, ומאז סבל יסורים גדולים הגלויים, והנסתרים שלא נודעו, מלבד הישיבה בחוסר אפשרות לזוז [ואפילו לנשום כראוי] כמו שהוא הגדיר שזה כישיבה בבית האסורים שש שנים רצופות,
בשנותיו האחרונות של הגר"י שפירא שהיה מסובל ביסורים גדולים אמר הגר"ח שמקנא בו ביסוריו, שיגיע לעלמא דקשוט נקי לגמרי ע"י היסורים. וכבר אמר על עצמו שעל אף שהוא שמח ביסורים אין זה מוריד ממעלת היסורים וכפרתם, וכל ימיו ביקש יסורים וכמש"כ במכתב מימי עלומיו: מה ינעמו היסורים בחיק המשכילים, אף ממתוק לחיק אוילים כו', הוי מקבל את היסורים בגילה כו'.
ואם נמנה שש שנים מיום ליום מאותו יום שקיבל על עצמו היסורים ועד ליום פטירתו ,הרי לנו בדיוק שש שנים. ומיום הנפילה שש שנים מיום ליום זהו יום הקבורה, והי' זה מעת לעת ממש משעת נפילה עד שעת הקבורה שש שנים. ואיתא בפסוק שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי, ויעוי' בספר מגיד מישרים פרשת משפטים שכתב דהוא רמז לבר נש דשש שנים יעבוד בהאי עלמא, וכו'.

דבר תורה אשר קידש כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א ליום חמישי כ' ניסן התשע"ו

אחד מהכוחות שישנם בליל שביעי של פסח זה להתיש ולהכניע את כוחות הכישוף והסיטרא אחרא מהעולם.
והעצה להנצל מכשפים היא ביטחון עצום בהקב"ה לדעת שאין דבר שעומד לפני גדולת הקב"ה. וכאשר האדם חי את המציאות הזו ובטוח בזה אין כח לכשפים לחול על האדם.
וזה מה שהיה ביציאת מצרים, בני ישראל פחדו מהכשף של המצרים אך בכח התבטלות להקב"ה והאמונה השלמה בהקב"ה תש כח הכישוף מן העולם. ולכן בחג שביעי של פסח  זה יום של התשת כח הכישוף וחיזוק האמונה והביטחון בהקב"ה.

"ויאמר משה אל העם אל תיראו, התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם" (שמות י"ב-י"ג) וגו'.
הנה בשביעי של פסח יש כוחות רבים, ואחד מהכוחות שישנם בלילה קדוש זה, להתיש ולהכניע את כוחות הכישוף והס"א מהעולם. ונראה לבאר ולומר יסוד גדול בדבר זה, הנה הגמרא (במסכת חולין ז') אומרת אמר רבי יוחנן למה נקרא שמם כשפים, שמכחישין פמליה של מעלה (שאף אם לא נגזר על אדם מיתה, על ידי כשפים מביאים מיתה על האדם).
והנה מצרים הייתה ארץ מלאה בכשפים, כמו שמובא בגמרא (בקידושין מט) עשרה קבין של כשפים ירדו לעולם, תשעה נטלו מצרים. וכך מובא בגמרא (מנחות פה) שיוחנן וממרא (היו ממכשפי מצרים) אמרו למשה רבנו כשפים אתה מביא למצרים, פה כולנו מכשפים. וידועים דברי רש"י (שמות י"ח-ט) שבמצרים היו כישופים, ששום אדם לא יכול לצאת מארץ מצרים.
‏                                        ************
והנה בלילה ההוא של צאת בני ישראל ממצרים, הקב"ה אומר "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה וגו' ובכל אלוקי מצרים אעשה שפטים אני ה" וברש"י פירש עבודה זרה של עץ נרקבת, ושל מתכת נמסת.
והנה הקב"ה גבוה מעל כל נביאים, אך נתן כח לכישוף כביכול להכחיש כח של מעלה, אך ביציאת מצרים הקב"ה התיש את כח הכישוף מהעולם, וזה "אשירה לה' כי גאה גאה" גאה מעל כל כח של כישוף בעולם.
                              *****************
והנה העצה להינצל מכשפים היא ביטחון עצום בהקב"ה,  לדעת ולהבין שאין דבר שעומד לפני גדולת הקב"ה. וכאשר האדם חי את המציאות הזו ובטוח בזה, אין כח לכשפים לחול על האדם. וכך מובא בגמרא (בחולין ז') אמרו אין עוד מלבדו (דברים ד'-ל"ה) אמר רב חנינא ואפילו כשפים לא יכולים להזיק לאדם, אם זה לא ברצון הקב"ה.
והגמרא מביאה סיפור על אשה אחת, שהייתה מחפשת עפר מתחת הכיסא של רב חנינא, בכדי לעשות לו כישוף להמיתו. אמר לה רבי חנינא תקחי מה שאת רוצה, ותעשי מה שאת רוצה, אני מאמין בהקב"ה שאין עוד מלבדו. וזה היה כוחו של רבי חנינא מאמין בהקב"ה אמונה שלמה, וביטול גמור להקב"ה.
וכאשר יש לאדם אמונה וביטול גמור, שום כח של כישוף לא יכול להזיק לאדם.
וזה מה שהיה ביציאת מצרים, בני ישראל פחדו מהכשף של המצרים, אך בכח ההתבטלות להקב"ה והאמונה השלימה בהקב"ה, תש כח הכישוף מן העולם. ולכן בחג שביעי של פסח זה יום של התשת כח הכישוף, וחיזוק האמונה והביטחון בהקב"ה.